הטקסט המצורף הינו תקציר של המאמר
"Teacher communities as a context for professional development: A systematic review".
תקצור המאמר נעשה על ידי לשכת המדען הראשי של משרד החינוך (קפלן, ר., בוברובסקי, ע.) והופץ ב-11.1.2022 כחלק מ"סקירת המחקר היומית" שהם מפיצים.
Vangrieken, K., Meredith, C., Packer, T., & Kyndt, E. (2017). Teacher communities as a context for professional development: A systematic review. Teaching and teacher education61, 47-59.

מחקרים מכירים בחשיבותה של הכשרת מורים מתמשכת, ובעובדה כי זו קשורה בלמידה משותפת של מורים. אולם, מושג קהילת המורים נותר עמום במחקר. סקירה זו מציעה חלוקה לשלושה סוגי קהילות: קהילות פורמליות, שבדרך כלל מוקמות על ידי משרד החינוך, קהילות
מורים שבדרך כלל מוקמות על ידי המנהל וקהילות מעצבות, שמאופיינות בהקמה ספונטנית מהשטח.

מאמר שהתפרסם בשנת 2017 בכתב עת להוראה והכשרת מורים מחזק את הטענה כי מורים נדרשים להכשרה מקצועית מתמדת. החשיבות של הכשרה מתמשכת מוכרת במחקר, ואין כל ספק שזו קשור ה בלמידה משותפת בקהילות מורים, יחד עם מורים עמיתים. אולם אין הגדרה ברורה או התייחסות נאותה לשאלה מהי קהילת מורים, מה מאפיין קהילת מורים שמצליחה ליצור פיתוח מקצועי מיטבי ועוד. על אף שהמחקר הקיים מתייחס לקהילות מורים, המושג נותר עמום.

מחקר זה, שבוצע באמצעות סקירה של כ-40 מאמרים ומחקרים שעסקו בקהילות מורים, שאף לענות על השאלות אילו סוגי קהילות מורים ישנן, אילו גורמים מעורבים ביצירתן של קהילות מורים ובאילו נסיבות קהילות מורים מגשימות את מטרותיהן?

המחקר איתר שלושה סוגים של קהילות מורים: 1) קהילות פורמליות. 2) קהילות מורים סביב נושא ו-3) קהילות מעצבות (Formative Communities):

קהילות מורים פורמליות מוקמות לרוב על ידי רשויות החינוך של המדינה. משרד החינוך הגרמני, לדוגמה, הקים ומימן פעילותן של קהילות מורים לביולוגיה, לצורך הטמעת סטנדרטיזציה חדשה בלימודי המקצוע. באופן דומה הוקמו ומומנה פעילותן של קהילות במדינות נוספות להשגת מטרות שהוצבו על ידי המשרד, בדרך כלל ביצירת סטנדרטיזציה חדשה.

קהילות מורים סביב נושא בדרך כלל מוקמות על ידי מנהל בית הספר עבור מורים בבית הספר, או על ידי מורים בבית הספר. מטרות אופייניות של קהילות אלו הן 1) לשתף במידע וידע אודות תכניות לימודים, 2) לשתף במשאבי למידה, 3) להחליף דעות על חוויות מורים וכן הלאה.

קהילות מעצבות מאופיינות בכך שהן אינן נושאיות, אלא נוצרות אגב פעילות משותפת. בדרך כלל הן אינן מוקמות באופן פורמלי אלא באופן ספונטני, ופגישותיהן מעוצבות מפגישה לפגישה לפי צרכים קונקרטיים של המורים שהשתתפו בהן. בדרך כלל קהילות שכאלו העניקו למורים המשתתפים תמיכה רגשית ומקצועית בהתמודדות עם אתגרים שמולם ניצבו.

החוקרים מציינים שמערך המושגים הסובב את עולם קהילות המורים הוא רב גוני, וכי קיים מחסור במחקר אודות ההצלחה של קהילות אלו. עם זאת, הם מזהים כי הגורמים המעורבים בהקמת קהילות – רשויות ממשלתיות, גורמים ניהוליים בבית הספר והמורים עצמם, ניגשים
להקמת קהילות וניהולן מסיבות שונות. המטרות של הקמת הקהילה משפיעות על אופן פעולתן והדינמיקה הנוצרת בתוכן. החוקרים ממליצים למקבלי החלטות ליצור תנאים המאפשרים את פעילותן של קהילות מורים משלושת הסוגים שצוינו מעלה באופן מאוזן, כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל של הקהילות ואת הצרכים השונים עלי הם הן עונות.

לקריאה נוספת

2307
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

קרא גם:

מוקדי ההחלטות של רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה וירטואלית מקצועית לומדת כבבואה של זהותם המקצועית

המחקר בחן את פעילותם של רכזי ביולוגיה מתיכונים שונים בישראל, החברים בקהילה מקצועית לומדת וירטואלית (VPLC) בזמן המעבר ללמידה דיגיטלית…
תפריט