קהילות מקצועיות לומדות של מורים דיסציפלינריים ובעלי תפקידים בישראל
"קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) מתבססת על מודל שצמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם בצורות ובדרכים שונות, בד בבד ולעתים כחלופה להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה; הפרדיגמה העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (professional development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (professional learning).
קהילות הלמידה מעוגנות בשתי הנחות עיקריות: האחת – הידע המקצועי נמצא בחוויות היום-יומיות של המורים, ולכן ניתן להבינו בצורה הטובה ביותר באמצעות רפלקציה ביקורתית משותפת עם אלו החולקים את אותה חוויה (Buysse et al., 2003). האחרת – מעורבות פעילה של מורים בקהילות למידה מקצועיות תגדיל את הידע המקצועי שלהם, וכפועל יוצא תשפר את הלמידה של התלמידים. אחת הסיבות לכך היא שבמסגרת קהילה מקצועית לומדת המורים מתמקדים בלמידה של התלמידים, בניגוד להתמקדות בתהליכי הוראה של המורים, הנפוצה בהשתלמויות מורים (Mattos et al., 2016).
לקמ"ל הפועלת לאורך זמן ומצליחה להביא לשיפור בהישגי תלמידים יש כמה מאפיינים מרכזיים:
- יצירת אחריות קולקטיבית ללמידת התלמידים: המורים אוספים ומנתחים נתונים מהשטח, בוחנים ראיות באשר לזיקות בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מסיקים מסקנות על פי הממצאים ועורכים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם ואת למידת התלמידים בכיתותיהם.
- ביסוס נורמות, חזון וערכים משותפים: חברי הקהילה חולקים חזון חינוכי, נורמות וערכים משותפים, ועוסקים בלמידה במטרה להשפיע לחיוב על למידת התלמידים.
- אמון הדדי, כבוד ותמיכה: בין חברי הקהילה שוררים אמון וכבוד, והם תומכים זה בזה.
- שיתוף פעולה בדגש על למידה: המורים חושפים את דרכי ההוראה שלהם ומוכנים להתמודד עם דעות שונות ולהתנסות בגישות ובשיטות הוראה אחרות משלהם. הם מנהלים שיחות וחולקים זה עם זה מה שבאופן מסורתי היה אישי; צופים בשיעורים של עמיתים, נותנים עליהם משוב ודנים בבעיות מקצועיות משותפות.
- מנהיגות תומכת: רכיב הכרחי בכל קהילת מורים לומדת הוא קיומה של מנהיגות שתומכת בקהילה ובפעילותה. רצוי שהתמיכה בקהילה תגיע מכל רמות ההנהגה: הבית-ספרית, המחוזית והמדינית.
- חקירה רפלקטיבית של תאוריה ומעשה: החקירה הרפלקטיבית היא חלק מתהליך החקר של קהילת הלמידה המקצועית את עצמה, וחלק מהתפתחותה המקצועית. המורים מקיימים ביניהם דיאלוג רפלקטיבי מתמיד שבו הם בוחנים בביקורתיות את הפרקטיקה שלהם אל מול היעדים שהציבו לעצמם.
- הערכה עצמית: הקהילה אוספת נתונים באופן מתמשך ומשתמשת בהם לצורך קבלת החלטות – הערכה מעצבת. בקהילות שמטרתן העיקרית היא שיפור של הישגי התלמידים, ההישגים הופכים למדד העיקרי.
בולם ושותפיו (Bolam et al., 2005) מאחדים מאפיינים אלה לכדי הגדרה של קהילה מקצועית לומדת כקהילה בעלת יכולת לקדם ולקיים את הלמידה של כל אנשי המקצוע השותפים לה, ומטרתה הקולקטיבית היא שיפור הלמידה של התלמידים.