אהבת את המאמר? ניתן לשתף אותו!

ד"ר טלי ברגלס-שפירא, מנהלת מו"פ קהילות מקצועיות לומדות

בעשורים האחרונים התגבשו תהליכי התפתחות מקצועית של עובדי הוראה שמאפשרים למידה מכוונת, שיתופית, מבוססת חקר ורלוונטית לפרקטיקה של המורה. על פי אוונס (Evans, 2019), דרכי חשיבה, רעיונות ותפיסות חדשים, שהם המטרה של תהליכי ההתפתחות המקצועית הללו, עשויים להתגלות ולהוות עם הזמן חלק אינטגרלי מהפרקטיקה. זה כשני עשורים תחום המחקר של קהילות מורים צמח ובחן את ההשפעה שיש להשתתפות בקהילה על עובדי ההוראה ועל התפתחות בתי הספר. נמצא, בין היתר, שהשתתפות בקהילה לומדת מעצימה את יכולתו של המורה לבחון את הפרקטיקה בביקורתיות ובאופן רפלקטיבי, ואלה מעודדים צמיחה אישית ומקצועית ומטייבים את תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בכיתה ( Lomos et al., 2011; Prenger et al., 2019; Wang, 2015; Watson, 2014; Yin & Zhang, 2018).

יש מודלים שונים של קהילות למידה. הפוסט סוקר ארבעה מהם:

  1. קהילות מקצועיות לומדות – Professional Learning Communities (PLC)

  2. קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות – Discipline-based Professional Learning Communities DIPLC

  3. קהילות עשייה – Communities Of Practice (COP)

  4. קבוצת חברים נחוצים – Critical Friend Group (CFG)

 

 1. קהילות מקצועיות לומדות / Professional Learning Communities (PLC)

קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל, PLC) פועלות על פי התפיסה ולפיה אי אפשר לנתק בין הלמידה של המורים לבין הפרקטיקה, וכי הפרדיגמה העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (professional development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לדבר על "למידה מקצועית" (professional learning). לפי תפיסה זו יש לראות את המורים כיצרני ידע וכמובילי שינוי בנוגע לאחריותם המקצועית ולדרכי פעולתם (שפרלינג, 2016).

קמ"ל היא אחד מהמודלים הרווחים להתפתחות מקצועית של מורים. חברי הקמ"ל מתכנסים באופן סדיר ובמקום קבוע כדי לחקור את הפרקטיקות המקצועיות שלהם בצורה שיתופית ורפלקסיבית, במטרה לקדם את הלמידה בכיתה (ברגלס-שפירא ופלש-גווילי, 2021; Stoll et al., 2006). לקמ"ל יש חמישה מאפיינים עיקריים: (1) מנהיגות שיתופית ותומכת; (2) מטרות, חזון וערכים משותפים; (3) התמקדות בלמידה שיתופית וביישום; (4) דיון על ויישום של פרקטיקה אישית ומשותפת; (5) תנאים פיזיים ואנושיים תומכים (Hord & Sommers, 2008). קמ"ל אפקטיבית מתבססת על ההנחה שההוראה היא מעשה המשתנה תדיר, והפעילות בה מאתגרת את המורים לבחון שוב ושוב את הגישות הפדגוגיות המתאימות להם (Roberts & Pruitt, 2008). לא כל קבוצה של מורים, גם כזאת שבה מורים מציעים שותפות ותמיכה זה לזה, היא קהילה מקצועית לומדת. כדי שקבוצת מורים תהווה קהילה מקצועית, רווחת התלמידים ותהליכי הלמידה שלהם צריכים להיות המטרה המרכזית של השיח והלמידה.

האתגר ביצירת קהילת למידה שתהיה משמעותית למורים הוא במתן מענה לשתי מטרות בד בבד: לשמור על התמקדות בלמידת התלמידים, ובתוך כך ליצור עבור המורים סביבה תומכת שמאפשרת שיתופיות אמיתית וכנה ומקום ללמידה ולצמיחה.

2. קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות בישראל – Discipline-based Professional Learning Communities (DIPLC)

קהילה מקצועית לומדת דיסציפלינרית (להלן קמל"ד,DIPLC ) היא מודל של קמ"ל אשר פותח וגובש בשנים האחרונות בישראל, ומתמקד בתחום דעת או בתפקיד מסוים  (Levy et al., 2018). מטרת הקמל"ד היא לקדם ידע תוכן וכישורים פדגוגיים בדיסציפלינה ספציפית או בתפקיד מסוים, כדי לתרום להתפתחות המקצועית של המורים ובכך לקדם את למידת התלמידים.

הדגש בקמל"ד הוא על ידע תוכן פדגוגי (Pedagogic Content Knowledge, PCL) (Shulman, 1987). בהתאם לכך, הקמל"ד השונות עוסקות בלימוד תוכן דיסציפלינרי ובהקניית מיומנויות הוראה שונות, ובהן גישות לפדגוגיה דיגיטלית ושימוש בכלים טכנו-פדגוגיים שונים (Beach, 2012; Thoma et al., 2017).

קמל"ד מאופיינת גם ב"תחושת קהילתיות": תחושת שותפות אשר מסייעת ביצירת המרקם החברתי הנחוץ ללמידה. זו מבוססת על ארבעה גורמים: (1) תחושת שייכות לקבוצה; (2) יכולת השפעה הדדית; (3) מילוי צרכים וקבלת חיזוקים; (4) חיבור רגשי (McMillan & Chavis, 1986). קמל"ד ששוררת בה תחושה חזקה של קהילתיות משלבת יחסי גומלין אשר מעודדים אמון ונכונות להתנסות משותפת (Waldman & Blonder, 2020).

קמל"ד משלבות לרוב כמה פרקטיקות ללמידה, ובאמצעותן יכולים המורים ללמוד זה מניסיונו של האחר. הפרקטיקות הללו הן, בין היתר, תחקור ייצוגי למידה: שימוש בעדויות מעבודת המורים וניתוחן לצורך הפקת מסקנות (Buchbinder & Kuntze, 2018); למידה מהצלחות: התמקדות בחקירת פעולות מוצלחות בבית הספר במטרה לחשוף את הידע הסמוי שהוביל להצלחה (Schechter et al., 2004), ועוד.

בישראל מודל ההפעלה הרווח של קמל"ד הוא קהילות מניפה/רשת (איור המודל מופיע במאמר המצורף): קהילות מורים המובלות על ידי שני מנחים, ופועלות בחסותו של גוף אקדמי בתחום הדעת. מודל זה הוא היררכי ורב-כיווני: הגוף האקדמי מגבש קהילת "מנחים", המורכבת ממנחי קהילות השטח השונות, ומציג בה תוכן דיסציפלינרי חדשני (מיומנויות, ידע תוכן, ואסטרטגיות הוראה רלוונטיות), לצד מיומנויות הנחיה של קהילות למידה. תכנים אלה נבחנים ונבדקים על ידי משתתפי קהילת המנחים, ואם נמצאו מתאימים הם מיושמים במסגרת קהילות השטח שבהן משתתפים המורים (אריכא ומרזל, 2021). בד בבד, פעילויות שמציעים מורים בקהילת שטח מסוימת מוצגות בקהילת המנחים, וכך מופצות אל שאר הקהילות. בדרך זו התכנים נעים במורד ובמעלה המניפה, ומאפשרים העשרה של כלל המורים המשתתפים ברשת הקהילות (יאיון ואח', 2021).

 3. קהילות עשייה – Communities Of Practice (COP)

לפי וונגר (Etienne & Wenger, 2011), קהילת עשייה היא קבוצת אנשים בעלי עניין משותף או תשוקה משותפת לדבר כלשהו, אשר לומדת יחד כיצד לבצע את אותו הדבר באופן מיטבי. דוגמאות לכך הן קבוצת מהנדסים העובדת בשיתוף על פתרון בעיה הנדסית מורכבת; קבוצת רופאים מנתחים הלומדים ומתנסים יחדיו בשיטות ניתוח חדשות; רשת של מנתחים החוקרת טכניקות חדשניות; מנהלים חדשים שנפגשים וחוברים יחדיו כדי להתמודד עם אתגרי הניהול.

כדי שקהילה תהיה קהילת עשייה צריכים להתקיים בה שלושה מאפיינים חיוניים:

התחום The Domain: קהילת עשייה המוגדרת באמצעות תחום עניין משותף. לפיכך החברוּת בה מעידה על מחויבות לתחום, ועל מיומנות משותפת לחברים באותה קהילת עשייה. התחום המשותף לחברי הקהילה אינו בהכרח תחום פורמלי המזוהה ככזה על ידי אנשים מחוץ לקהילה. לדוגמה, דרי רחוב עשויים להוות קהילת עשייה אשר חבריה תומכים זה בזה ועוזרים זה לזה להתמודד עם החיים ברחוב.

הקהילה The Community: חברי הקהילה לוקחים חלק בפעילויות ובדיונים משותפים, עוזרים זה לזה וחולקים מידע. הם בונים מערכות יחסים המאפשרות להם ללמוד זה מזה. מכאן שקבוצת פייסבוק, לדוגמה, אינה קהילת עשייה. נוסף על כך, אנשים העובדים באותו מקום עבודה אינם בהכרח קהילת עשייה, אלא אם כן הם מקיימים ביניהם אינטראקציות ולומדים יחדיו.

הפרקטיקה The practice: החברים בקהילת עשייה הם אנשי מקצוע. הם מפתחים רפרטואר משותף של משאבים: התנסויות, סיפורים, כלים, דרכים להתמודדות עם בעיות חוזרות – בקצרה, פרקטיקה משותפת. תהליך זה דורש זמן ואינטראקציה מתמשכת. שיחה מוצלחת עם אדם זר במטוס עשויה להניב סוגים שונים של תובנות מעניינות, אך היא אינה יוצרת כשלעצמה קהילת עשייה.

4. קהילות חברים נחוצים – Critical Friends Group (CFG)

קהילות חברים נחוצים  (Critical Friends Group, CFG)הוגדרו לראשונה על ידי ארגון National School Reform Faculty (NSRF) בארצות הברית. זהו סוג של קהילה מקצועית לומדת (PLC) שמאופיין בשימוש מכוון בשיח מובנה המתבסס על מתווים (Protocols). מודל
הCFG- מבוסס על התפיסה ולפיה מורים מכל הרמות יכולים להדריך ולתמוך זה בזה, ומונחה על ידי תאוריות למידה חברתיות-תרבותיות הגורסות כי תפקידו של הפרט בעיצוב הקהילה חשוב לא פחות מתפקידה של הקהילה בעיצוב הפרט (Van Lare & Brazer, 2013).

קוסטה וקליק ((Costa & Kallick, 1993 מתארים חבר "נחוץ" (critical) כך: "אדם מהימן ששואל שאלות פרובוקטיביות, מספק נתונים, מעביר ביקורת על עבודתו של אדם כחבר […] לוקח את הזמן להבין היטב את ההקשר של העבודה המוצגת ואת התוצאות שהמציג או הקבוצה שואפים אליהן". כלומר, במסגרת קהילות של חברים נחוצים מושם דגש על שאילת שאלות ביקורתיות ועל חתירה לתמיכה בהשגת תוצאות רצויות.

המתווים והפעילויות הנלוות אליהם ממלאים תפקיד מרכזי בקהילות CFG. יש מתווים רבים, והם מכוונים לדיונים שונים: בירור דילמות, היוועצות, התבוננות בייצוגים ועוד. על אף השונות ביניהם, לכל סוגי המתווים מטרה זהה: לקדם שיח עמוק, מובנה, המאפשר הגעה לפתרונות ולחלופות.

באופן כללי, מתווה מבוסס על כמה שלבים, ונשמרת בו ההקפדה על לוח הזמנים. בבסיס המתווה נמצאים שלב הצגת הסוגיה ושלב הבהרה/שאילת שאלות, שמטרתם להבטיח שהמשתתפים מבינים היטב את הסוגיה המוצגת בטרם יחוו עליה דעה או יציעו לה חלופה. כל זאת במטרה לשמור על המציג, ולהבטיח שהשיח יהיה מקדם וביקורתי אך לא שיפוטי.

מיתרונות השימוש בפרוטוקולים:

  1. מאפשרים לאתגר את הסטטוס קוו.
  2. עוזרים בבנייה ובביסוס של נורמות, שותפות ושפה משותפת.
  3. מאפשרים למידה מקצועית אפקטיבית, ומחזקים את כישורי הרפלקציה של חברי הצוות.
  4. מאפשרים למקד את הדיון בפרקטיקה, וחותרים לתוצאות מעשיות.

תוכלו לקרוא את הפירוט המלא על סוגי הקהילות השונות במאמר המלא ובטבלה המצורפים.

לקריאה נוספת

1181
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

קרא גם:

מוקדי ההחלטות של רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה וירטואלית מקצועית לומדת כבבואה של זהותם המקצועית

המחקר בחן את פעילותם של רכזי ביולוגיה מתיכונים שונים בישראל, החברים בקהילה מקצועית לומדת וירטואלית (VPLC) בזמן המעבר ללמידה דיגיטלית…
תפריט