ההתמודדות עם תהליכי פרידה וסיום קבוצה או קהילה שונה מאדם לאדם ומקהילה לקהילה. אומנם קהילות, לרוב, ממשיכות את פעילותן בשנת הלימודים העוקבת, אך לא כל החברים בהן ממשיכים להגיע. לכן, בסוף שנת פעילות חברי הקהילה נפרדים והקהילה נפרדת, למעשה.
ממה וממי נפרדים בתהליכי פרידה וסיום קהילה?
"נפרדים מהקהילה" – מה זאת אומרת? ממה וממי נפרדים? ובכן, לכולם ברור שנפרדים – לפחות לתקופת מה – מהאנשים שמשתתפים בקהילה. אך נפרדים גם מהישות הקהילתית, מהתהליכים שהתרחשו בקהילה, מהשגרה הקהילתית ומהמנהגים הקהילתיים ועוד.
רגע הסיום של מפגשי הקהילה הוא רגע מורכב מבחינה רגשית. כל אחד מגיב לרגע זה אחרת, ולכל אחד "דפוס פרידה" אחר.
כדאי ורצוי לברר עם חברי הקהילה את דפוס הפרידה שלהם כדי שיהיו מודעים לו (להלן הצעה לפעילות בנושא). כמו כן, לקראת סיום השנה רצוי לערוך משוב משמעותי על הפעילות שהתקיימה במהלך השנה, ולחשוב יחד מה רוצים לשמר, מה רוצים לשפר ומה רוצים לשנות לקראת תחילת הפעילות בשנה העוקבת. באופן זה נפרדים מהקהילה עם המבט קדימה, לקראת שנת הפעילות הבאה.
המלצות לפעילויות לקראת פרידה
ורד, ניצן, קוץ
"ורד, ניצן, קוץ" היא פעילות חשיבה עיצובית מודעת, המניעה את המשתתפים לתאר את רגשותיהם ולהרהר על היתרונות והאתגרים של פעילות או תהליך שהשתתפו בהם. אפשר להיעזר בפעילות זו כדי לסכם מפגש ספציפי, או לקראת סיום פעילותה של הקהילה.
ציוד נדרש
למפגש פא"פ – הכינו לכל משתתף דף תבנית של הפעילות.
למפגש סינכרוני- הכינו תבנית בלוח שיתופי (כגון padlet) או במסמך אישי, שהמשתתפים יוכלו למלא בו את המשוב שלהם.
מהלך הפעילות
- המנחה מסביר את שלושת המונחים (ורד, ניצן וקוץ), ולמה מתייחס כל מושג. רצוי להדגים כיצד ממלאים את התבנית באמצעות שיתוף בדוגמאות אישיות.
- כל משתתף ממלא את התבנית שלו(5 דקות).
- שיתוף: שלב זה אינו הכרחי. ייתכן שהמשוב מיועד אך ורק לעיני המנחה. אם הוחלט לבצע שלב זה, חשוב להגיד זאת מראש. שלב השיתוף יכול להתבצע בזוגות – "סיבוב ודיבור" – בקבוצות קטנות, או במליאה כולה.
- במבט לעתיד: חלקו את הקהילה לזוגות או לקבוצות קטנות. בקשו מהחברים לחשוב על אסטרטגיות להפיכת ה"קוצים" שלהם ל"ורדים". אם הזמן מאפשר זאת, עודדו את חברי הקהילה לשתף בפתרונות שחשבו עליהם (אפשר לשתף בסבב במליאה, או בלוח השיתופי).
בירור דפוסי פרידה
כל אחד נפרד בדרך אחרת, המשקפת את האישיות שלו ואת האופן שבו התעצבה בתוך מערכות היחסים במהלך החיים. אפשר להבחין בכמה דפוסי פרדה בקרב אנשים. המודעות לדפוס הפרידה שלנו עשויה להשפיע על האופן שבו נחווה את הפרידה.
פעילות זו נועדה להעלות למודעות את דפוס הפרידה האישי של משתתפי הקהילה.
כמו דפוסים אחרים, גם את דפוסי הפרידה קשה לשנות. סביר להניח שכל אחד מאיתנו יכול לזהות את עצמו ביותר מאחד מדפוסי הפרידה שיוצגו בהמשך ואולי אפילו בכולם. אם נדע לזהות את הדפוסים שלנו, יש סיכוי שנוכל לגלות גמישות ולאפשר לעצמנו להיפרד באופן מלא יותר, פרידה אשר מאפשרת למשהו בתוכנו להיות שלם יותר, למרות הכאב.
ציוד נדרש: כרטיסיות של דפוסי פרידה (אפשר גם להקרין על לוח).
מהלך הפעילות
בקשו מהמשתתפים לחשוב על שלש פרידות שחוו: פרידה מקבוצה או מקהילה
- פרידה ממקום עבודה או התנדבות
- פרידה מבן/בת זוג
- בקשו מהמשתתפים לנסות לזהות דפוס התנהגות או רגש שבא לידי ביטוי בכל המקרים, ולהתייחס לשאלות אלה:
- באיזו מידה התקשית להשלים עם הפרידה? כיצד הקושי בא לידי ביטוי?
- האם בעקבות הפרידה חשת מצוקה, או הקלה?
- באיזה אופן הכנת את עצמך לקראת הפרידה?
- האם הכנת את האנשים סביבך לקראת הפרידה?
- כיצד התבצעה הפרידה? בשיח? במכתב? במסיבה? ללא מילים?
- הקרינו או חלקו למשתתפים את המאפיינים של דפוסי הפרידה, לפי טיפוסים הפרידה. בקשו מהם לשתף (בסבב או על גבי לוח שיתופי) עד כמה הם מזהים את האפשרות לשנות דפוסים?
