מנהגים, חגיגות וטקסים הם חשובים לארגונים בכלל ולקהילות בפרט. הם עוזרים ליצור זהות משותפת, לגבש צוותים ולהניע אותם לפעולה, ומטפחים תחושת שייכות. מנהגים מסוימים יכולים להגביר את תחושת ההערכה כלפי הישגים ולהעניק תחושה טובה לחברים חדשים, לפתח התנהגויות חיוביות ולשפר את התרבות הקהילתית. הם יכולים לעורר מוטיבציה כלפי פרויקט מסוים, להגדיל את המעורבות ולעזור בטיפול […]
הבסיס לפעילות מוצלחת של קהילה מקצועית לומדת הוא המפגש. שם קורה הקסם. במפגש הקהילה יכולים המשתתפים להעלות אתגרים מקצועיים, לשתף בהצלחות ולפתח יחד תוכן חינוכי ופדגוגי. אבל, כדי שמפגש הקהילה יהיה אפקטיבי ומכבד, יש מספר כללי אצבע שחשוב להכיר. פוסט זה מפרט את העקרונות שחשוב להכיר כשהקהילה נפגשת פנים-אל-פנים. קהילות הנפגשות בצורה דיגיטלית יכולות להיעזר
מודל הרמזור: ניהול שיח קונפליקטואלי בקהילה מרחב הקהילה הוא, לרוב, מקום בטוח לניהול שיח ביקורתי מגוון ופורה. עם זאת, שיחות על המשבר, הקונפליקטים ועל המצב האקטואלי עשויות להוות קרקע לעימותים מילוליים אלימים שיפגעו ביחסים בין המשתתפים וביכולת לנהל דיון. כאשר מדובר במפגש ראשון בקהילה, טרם ביסוס האמון ותיאום הציפיות, הדברים נפיצים עוד יותר. למפגש הראשון
פוסט זה מכיל כלים ופעילויות שונות ליישום במפגשי הקהילה, בהתאם לחמשת ממדי "מהי הצלחה של קהילה". ניתן להוריד את חוברת "מהי הצלחה של קהילה" בתחתית הפוסט. למידע על אודות היישומון הייעודי ותיאום מפגש הדרכה לשימוש בו.
ביום ראשון, 22 ביולי 2021, התקיים מפגש בהשתתפות צוות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, נציגות משרד החינוך, הגופים המלווים ויותר משמונים מובילי.ות וחברי.ות קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) שונות בישראל. מטרת המפגש הייתה לבחון כיצד מתקיימת הנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) בקהילות שונות, מה הם היתרונות והחסרונות באופן הנחיה זה, ואילו אפשרויות נוספות יש להובלת קמ"ל. ממצאים העוסקים
בשנים האחרונות, בהובלת משרד החינוך, אגף פיתוח מקצועי במינהל עובדי הוראה ומו"פ קמ"ל במכון מופ"ת, הולכת ומתרחבת מניפת הקהילות המקצועיות הלומדות (להלן: קמ"ל) הן בתחומים דיסציפלינריים והן עבור בעלי תפקידים. הרחבת פעילותן של הקמ"ל מזמינה גם התארגנות והמשך התמקצעות בתחום הכשרת המנחים של קהילות אלה.במהלך שנת הלימודים התשפ"ב התכנס צוות חשיבה שעסק בבחינת תהליכי הכניסה
מודל המניפה הוא המודל הרווח להפעלת תוכניות של קמל"ד במערכת החינוך בארץ. מודל זה מבוסס בין היתר על עבודותיהם של קבוצת הפיזיקה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן[1]. ועם השנים עודכן בהתאם לממצאי תהליכי מחקר והערכה שנעשו על ידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת.
נכון לשנת 2024 רוב רובם של הקמל"ד פועלים במסגרת מודל המניפה.
במודל זה שותפים נציגי משרד החינוך, אנשי שטח (עובדי הוראה), ואנשי אקדמיה.
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©