פעילות המו"פ

מודל המניפה הוא המודל הרווח להפעלת תוכניות של קמל"ד במערכת החינוך בארץ. מודל זה מבוסס בין היתר על עבודותיהם של קבוצת הפיזיקה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן. עם השנים עודכן המודל בהתאם לממצאי תהליכי מחקר והערכה שנעשו על ידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת. נכון לשנת 2024 רוב הקמל"ד פועלות במסגרת מודל המניפה. במודל זה

מחקר זה דן באתגרים שעמדו בפני הקהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות (קמל"ד) בישראל, בדרכי התמודדות ובתמורות שחלו בהן עת עברו למפגשים בפלטפורמה דיגיטלית עקב פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 . מטרת המחקר היא לבחון את הדרכים בהם השפיעה תקופת מגיפת הקורונה והמעבר לדיגיטל על אופן עבודת הקמל"ד, ובפרט על החוסן (Resiliance) , השלומות (Well-Being) ותחושת המסוגלות

ההשפעה של קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) על המורים המשתתפים בהן היא רב-ממדית, עם שינויים חיוביים בהרגלי חשיבה (Habits of mind) ובפרקטיקות ההוראה, שמובילים בסופו של דבר לשיפור בהישגי התלמידים. הערכת ההשפעה של קמ"ל דורשת שיקול דעת זהיר, תוך שמירה על איזון בין אחריותיות לתמיכה. הגישה האפקטיבית ביותר היא גישה שיתופית, רפלקטיבית ורלוונטית, שמשקפת את הערכים

מעגל התשאול הוא כלי פדגוגי המאפשר העמקה משמעותית בטקסטים מקצועיים תוך יצירת דיאלוג פורה בין עמיתים וחברי קהילה. בשונה מדיון רגיל, המתודה מבוססת על העיקרון לפיו העלאת שאלות פתוחות ומתן מרחב לתהייה משותפת מובילים להבנה עמוקה יותר מאשר חיפוש אחר תשובות מיידיות. המבנה הייחודי של הכלי, המדגיש את השימוש בתבנית "אני תוהה אם…", מעודד את

  כלי ה"מיקרו מעבדה" מציע מסגרת מובנית ובטוחה להעמקת החשיבה המשותפת בקהילה. הכלי מבוסס על ההבנה שפיתוח מקצועי משמעותי דורש מרחב המאפשר הקשבה אמיתית, שהייה בשאלות, והימנעות משיפוטיות. המתודה המובנית של שלשות, זמני דיבור והקשבה מוגדרים, ושאלות מדורגות, מאפשרת למשתתפים לחקור יחד סוגיות מורכבות תוך יצירת אינטימיות וביטחון. הדגש על הקשבה פעילה ללא התערבות מזמין