היחידה המצורפת מגדירה את המונחים: PCK – Pedagogic Content Knowledge ו-TPACK – Technological Pedagogical Content Knowledge. מונחים אלו עוסקים במומחיות של המורה בהוראת נושא מסוים ומגדירים את הידע הנדרש לצורך הוראה מיטבית, עם או בלי טכנולוגיה. לפוסט מצורפים שלושה מאמרים רלוונטיים: Shulman, L. S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching. Educational researcher, 15(2), 4-14. Phillips, […]
ביום ראשון, 22 ביולי 2021, התקיים מפגש בהשתתפות צוות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, נציגות משרד החינוך, הגופים המלווים ויותר משמונים מובילי.ות וחברי.ות קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) שונות בישראל. מטרת המפגש הייתה לבחון כיצד מתקיימת הנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) בקהילות שונות, מה הם היתרונות והחסרונות באופן הנחיה זה, ואילו אפשרויות נוספות יש להובלת קמ"ל. ממצאים העוסקים
בעשורים האחרונים התגבשו תהליכי התפתחות מקצועית של עובדי הוראה שמאפשרים למידה מכוונת, שיתופית, מבוססת חקר ורלוונטית לפרקטיקה של המורה. על פי אוונס (Evans, 2019), דרכי חשיבה, רעיונות ותפיסות חדשים, שהם המטרה של תהליכי ההתפתחות המקצועית הללו, עשויים להתגלות ולהוות עם הזמן חלק אינטגרלי מהפרקטיקה. זה כשני עשורים תחום המחקר של קהילות מורים צמח ובחן את
המחקר בחן את פעילותם של רכזי ביולוגיה מתיכונים שונים בישראל, החברים בקהילה מקצועית לומדת וירטואלית (VPLC) בזמן המעבר ללמידה דיגיטלית בתקופת הקורונה. החוקרות ביקשו לבחון כיצד ההחלטות שקיבלו הרכזים בזמן זה משקפות את מימדי זהותם המקצועית ומה היתה תרומת הקהילה המקצועית לתהליך קבלת החלטותיהם. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וממצאיו מבוססים על 17 ראיונות עומק שנערכו
המחקר המצורף נערך בקרב משתתפות קהילת מובילות של מדריכות למתמטיקה ביסודי ממחוז מרכז. המחקר ביקש לנתח ולאפיין פרקטיקות הדרכה מיטביות מצמיחות: פיתוח מנהיגות מובילה, מציאת הקשר בין למידה לביצועים, הגדרת התפיסות השוררות בקרב מדריכות המתמטיקה ביחס לתרומתה של למידה שיתופית צוותית, פיתוח מקצועי (ידע מיומנויות) ולמידת עמיתים בהיבטים קוגניטיביים ואפקטיביים בעקבות התנסות באסטרטגית משימה תהליכית
בשנים האחרונות, בהובלת משרד החינוך, אגף פיתוח מקצועי במינהל עובדי הוראה ומו"פ קמ"ל במכון מופ"ת, הולכת ומתרחבת מניפת הקהילות המקצועיות הלומדות (להלן: קמ"ל) הן בתחומים דיסציפלינריים והן עבור בעלי תפקידים. הרחבת פעילותן של הקמ"ל מזמינה גם התארגנות והמשך התמקצעות בתחום הכשרת המנחים של קהילות אלה. במהלך שנת הלימודים התשפ"ב התכנס צוות חשיבה שעסק בבחינת תהליכי
הפוסט המצורף מכיל מחקרים שנערכו באוניברסיטאות ישראליות / בידי חוקרים וחוקרות ישראלים בנושא קהילות מקצועיות לומדות. מכירים מחקר רלוונטי שלא מופיע כאן? כתבו בבקשה ל: mendelsj@macam.ac.il
קהילות למידה מקצועיות (PLC) הן קבוצות של מורים העובדות בשיתוף פעולה כדי לשפר את הישגי התלמידים, באמצעות למידה שיתופית ותהליכי למידה מהוראה. יש קהילות למידה מסוגים שונים, הפועלות על פי מודלים שונים. ברוב הקהילות יש מנחה או מנחים. למנחה הקהילה יש תפקיד מרכזי וחשוב ביותר בבניית הקהילה, בשימורה ובהעצמתה (עיינו בחוברת מתווה להתפתחות מקצועית של
המחקר המצורף הינו מחקר הערכה אשר ליווה פיילוט להפעלת קהילות מקצועיות לומדות למובילות אשכול (קהילת אשכולית לומדת – קא"ל) בגני ילדים. במחקר השתתפו 76 מובילות אשכול מארבע קהילות (חיפה, באקה אל גרביה, חדרה וקריית מוצקין). לצד אלו פעלה קהילה בה השתתפו מנחות ארבע קהילות קמא"ל. המחקר בחן את הקהילות בשתי רמות: הרמה הקהילתית: כיצד מתפתחת
אחת השאיפות של המפתחים של קהילה מקצועית לומדת ושל המשתתפים בה היא להשפיע על המרחב הכיתתי וסביבתו (בית הספר, עיר וכו') באופן חיובי, באמצעות עיסוק בלמידת עמיתים מבוססת נתונים ובשיתופי פעולה סביב יוזמות. השינויים המיוחלים עשויים להתרחש בכמה זירות ותחומים במרחב הכיתתי: בתחום הלימודי, בתחום האפקטיבי-רגשי, בתחום הרגשי ועוד. בהקשר זה ראוי להתייחס למושגים אקלים
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©