מחקר זה דן באתגרים שעמדו בפני הקהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות (קמל"ד) בישראל, בדרכי התמודדות ובתמורות שחלו בהן עת עברו למפגשים בפלטפורמה דיגיטלית עקב פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 . מטרת המחקר היא לבחון את הדרכים בהם השפיעה תקופת מגיפת הקורונה והמעבר לדיגיטל על אופן עבודת הקמל"ד, ובפרט על החוסן (Resiliance) , השלומות (Well-Being) ותחושת המסוגלות […]
ההשפעה של קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) על המורים המשתתפים בהן היא רב-ממדית, עם שינויים חיוביים בהרגלי חשיבה (Habits of mind) ובפרקטיקות ההוראה, שמובילים בסופו של דבר לשיפור בהישגי התלמידים. הערכת ההשפעה של קמ"ל דורשת שיקול דעת זהיר, תוך שמירה על איזון בין אחריותיות לתמיכה. הגישה האפקטיבית ביותר היא גישה שיתופית, רפלקטיבית ורלוונטית, שמשקפת את הערכים
מעגל התשאול הוא כלי פדגוגי המאפשר העמקה משמעותית בטקסטים מקצועיים תוך יצירת דיאלוג פורה בין עמיתים וחברי קהילה. בשונה מדיון רגיל, המתודה מבוססת על העיקרון לפיו העלאת שאלות פתוחות ומתן מרחב לתהייה משותפת מובילים להבנה עמוקה יותר מאשר חיפוש אחר תשובות מיידיות. המבנה הייחודי של הכלי, המדגיש את השימוש בתבנית "אני תוהה אם…", מעודד את
כלי ה"מיקרו מעבדה" מציע מסגרת מובנית ובטוחה להעמקת החשיבה המשותפת בקהילה. הכלי מבוסס על ההבנה שפיתוח מקצועי משמעותי דורש מרחב המאפשר הקשבה אמיתית, שהייה בשאלות, והימנעות משיפוטיות. המתודה המובנית של שלשות, זמני דיבור והקשבה מוגדרים, ושאלות מדורגות, מאפשרת למשתתפים לחקור יחד סוגיות מורכבות תוך יצירת אינטימיות וביטחון. הדגש על הקשבה פעילה ללא התערבות מזמין
בשלוש השנים האחרונות קיימנו במו"פ קהילות מקצועיות לומדות 12 מחזורים של קורסים למנחי קהילות דיגיטליות, ונרשמה בהם שביעות רצון רבה מאוד. הקורסים יצרו הד משמעותי במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, ואלו פנו אלינו לשיתופי פעולה עתידיים. בימים אלה מתקיים מחזור י"ג. אז איך נראית קהילה מקצועית לומדת? ואיך מכשירים מנחות ומנחי קהילות מקצועיות לומדות
בלוח המצורף שיתפנו מגוון כלים ומקורות מידע על למידה היברידית בעולם הקהילות. יש לכן.ם מקור מידע מוצלח או כלי שהתנסיתם בו בעבודה עם הקהילה שלכם? הוסיפו אותו ללוח.
על הוראה וחווית חיים נוגעת. על שאלות ועל עוני, ועל היכולת להתחיל מחדש. למה לנוע? מה דוחף את האנשים לצאת, ליצור ליזום או ללמוד משהו חדש? אכילת מצה כמובן! המצה נקראת בתורה 'לחם עוני' שהכנתו ואכילתו נובעות מ'חפזון' היציאה ממצרים [1], אך עיון בפסוקים בספר שמות מגלה שהציווי על הכנת המצות קדם ליציאה בפועל שהיתה
כמה בדידות יש בתפקיד המורה. זו אמירה שחוזרת על עצמה הרבה במפגשי קהילות המורים. לרוב, מורה פועלת בכיתה לבד, ולא תמיד יש לה עמיתות להתייעץ איתן. היא בונה את השיעורים לבד, מתמודדת לבד עם תלמידות, תלמידים והוריהם, וגם עם המערכת. ברור לכולנו שהצורך בשייכות הוא בסיסי. בפירמידת הצרכים שלו הציב מאסלו את הצורך בשייכות מייד
מהן התכונות אשר עוזרות לנו להתפתח? ללמוד? מה גורם לאדם מסוים לקום בבוקר בהיר ולעשות מעשה? איך נוכל להניע אדם לפעולה? הדלק המניע את היוזמה לקבל החלטות ולפעול מקורו בכמה מנגנונים, ובהם מוטיבציה, צורך ורצון. מונח נוסף המתאר את היוזמה הזאת הוא "פַּעֲלָנוּת" (Agency, מתורגם לעיתים לעברית גם – שלא בצדק – כ"סוכנות"). תכונה זו
כולנו מכירים את ההתחלה. חברות וחברי הקהילה רק מכירים אלה את אלה, כולם מתנהגים בצורה מכובדת ומכבדת. זהו שלב שנאמרות בו המון אמירות, אך רובן "מעל פני השטח". ככל שתחושת הביטחון מתחזקת, כך החברות מרגישות נוח יותר להביא את עצמן. לעיתים זה נראה כמו ביקורת עלינו המנחות, על התוכן או על האופן. לעיתים זה בא
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©