בשנים האחרונות, בהובלת משרד החינוך, אגף פיתוח מקצועי במינהל עובדי הוראה ומו"פ קמ"ל במכון מופ"ת, הולכת ומתרחבת מניפת הקהילות המקצועיות הלומדות (להלן: קמ"ל) הן בתחומים דיסציפלינריים והן עבור בעלי תפקידים. הרחבת פעילותן של הקמ"ל מזמינה גם התארגנות והמשך התמקצעות בתחום הכשרת המנחים של קהילות אלה. במהלך שנת הלימודים התשפ"ב התכנס צוות חשיבה שעסק בבחינת תהליכי […]
הפוסט המצורף מכיל מאמרים המבוססים על מחקרים שנערכו באוניברסיטאות ישראליות / בידי חוקרים וחוקרות ישראלים בנושא קהילות מקצועיות לומדות. מכירים מחקר רלוונטי שלא מופיע כאן? כתבו בבקשה ל: mendelsj@macam.ac.il
קהילות למידה מקצועיות (PLC) הן קבוצות של מורים העובדות בשיתוף פעולה כדי לשפר את הישגי התלמידים, באמצעות למידה שיתופית ותהליכי למידה מהוראה. יש קהילות למידה מסוגים שונים, הפועלות על פי מודלים שונים. ברוב הקהילות יש מנחה או מנחים. למנחה הקהילה יש תפקיד מרכזי וחשוב ביותר בבניית הקהילה, בשימורה ובהעצמתה (עיינו בחוברת מתווה להתפתחות מקצועית של
המחקר המצורף הינו מחקר הערכה אשר ליווה פיילוט להפעלת קהילות מקצועיות לומדות למובילות אשכול (קהילת אשכולית לומדת – קא"ל) בגני ילדים. במחקר השתתפו 76 מובילות אשכול מארבע קהילות (חיפה, באקה אל גרביה, חדרה וקריית מוצקין). לצד אלו פעלה קהילה בה השתתפו מנחות ארבע קהילות קמא"ל. המחקר בחן את הקהילות בשתי רמות: הרמה הקהילתית: כיצד מתפתחת
אחת השאיפות של המפתחים של קהילה מקצועית לומדת ושל המשתתפים בה היא להשפיע על המרחב הכיתתי וסביבתו (בית הספר, עיר וכו') באופן חיובי, באמצעות עיסוק בלמידת עמיתים מבוססת נתונים ובשיתופי פעולה סביב יוזמות. השינויים המיוחלים עשויים להתרחש בכמה זירות ותחומים במרחב הכיתתי: בתחום הלימודי, בתחום האפקטיבי-רגשי, בתחום הרגשי ועוד. בהקשר זה ראוי להתייחס למושגים אקלים
קהילות מקצועיות לומדות נפגשות בדרך כלל אחת לכמה שבועות ואפליקציית ה-וואטסאפ יכולה לסייע בתיאום בין המשתתפים בקהילה ובקביעת מועדים מועדפים או חלופיים. לא זו בלבד, יישום זה משמש כפורום תקשורתי, לכאורה בלתי רשמי, המאפשר לקיים שיחות חולין, לחלוק ידע מקצועי ופדגוגי, לשתף תצלומים, קבצים, מסמכים ומערכי שיעור, להעמיק בדיונים, להציע תמיכה רגשית לעמיתים, לפתח קשרים
הדו"ח המצורף סוקר את המאפיינים ואת המודלים הפדגוגיים לפיהם פועלות שתיים מהתוכניות לקהילות למידה של מורים הפועלות כיום במכון מופ"ת: הקהילות הדיסציפלינריות ושל בעלי תפקידים, בתוכנית המובלת בידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, והקהילות הבית ספריות של "מהלך השקפה". הוא סוקר את הדומה והשונה בין המודלים ללמידה מקצועית ומתמקד במדדי ההצלחה העיקריים (key performance indicator –
פורום המשתלה 🌱 מרכז מובילות, משתתפות וחוקרות העוסקות בתחום קהילות הלמידה. מפגש הפורום שהתקיים ב-18.2.24 עסק בהתמודדות עם תכנון הפעילות שהשתבש בעקבות התקופה. להלן סיכום הפעילות. אנו מקווים שהמסמך יעזור למובילי קהילות לקבל החלטות מושכלות על פעילות הקהילות בתקופה זו.
מעורבות מורים היא מושג מעולם המוטיבציה המשקף את המידה שבה המורה בוחר להקדיש משאבי אנרגיה לעבודתו ולתהליכי הלמידה שלו. בעבודת המורים יש היבטים רבים העשויים להגביר או לצמצם את מידת המעורבות שלו. גורמים חשובים ומשפיעים בהיבט זה הם הקשרים ויחסי הגומלין שהמורה יוצר עם עמיתיו ועם תלמידיו. ארבעת הממדים של מעורבות מורים קלאסן ואחרים מזהים
מודל המניפה הוא המודל הרווח להפעלת תוכניות של קמל"ד במערכת החינוך בארץ. מודל זה מבוסס בין היתר על עבודותיהם של קבוצת הפיזיקה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן[1]. ועם השנים עודכן בהתאם לממצאי תהליכי מחקר והערכה שנעשו על ידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת.
נכון לשנת 2024 רוב רובם של הקמל"ד פועלים במסגרת מודל המניפה.
במודל זה שותפים נציגי משרד החינוך, אנשי שטח (עובדי הוראה), ואנשי אקדמיה.
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©