הנחת הבסיס של קהילות מקצועיות לומדות, ושל המאמר הנדון, היא כי הידע נמצא אצל המורים, ומהם יש ללמוד. עם זאת, התרבות הבית-ספרית מתמקדת לרוב בלמידה מכישלונות, ונוטה לא לייחס חשיבות גדולה להצלחות חינוכיות. בשל ההתמקדות בשלילי, הידע העוסק בהישגים נותר לרוב חבוי. היעדרו של דיון מסודר על ההצלחה ועל הדרכים ללמוד ממנה מאפשר למורים לקיים רק למידה אינטואיטיבית אישית, ולא ארגונית.
למידה מהצלחות מאפשרת לצוותים חינוכיים ולקהילות מקצועיות לומדות לרתום את ההצלחות שלהם ושל אחרים ללמידה ולשיפור ההישגים. הצלחה בלמידה יכולה להיות כל דבר אשר סייע למורה ולכיתה להשיג את מטרתם, לשפר את הלמידה, לגבש אווירה לימודית טובה בכיתה או אפילו לגבש את הכיתה מבחינה חברתית. היא עשויה להיות פעילות חינוכית מוצלחת, שימוש יעיל במשאב דיגיטלי בשיעור, שילוב של ידע מתחום אחר כדי להסביר ולבאר תחומי ידע שונים ועוד. בניגוד לכישלון, אשר מספר לנו מה כדאי לא לעשות, למידה מהצלחות מתמקדת בפעולות שסייעו למורה ולכן כדאי לנסות לשחזרן ולפתחן.
המתווה מבוסס על מאמרם של הפרופ' יונה רוזנפלד ז"ל ופרופ' חן שכטר "למידה מהצלחות כמשאב לפיתוח ולהעצמת ההון האנושי".
מתווה ליישום השיטה בקהילה, מצגת המסבירה עוד על השיטה והמאמר המלא מצורפים בתחתית הפוסט
מהן הסיבות ללמוד מהצלחות?
• הצלחות (השגת תוצאות רצויות), במיוחד בנסיבות מאתגרות, מעידות על קיומה של מומחיות מקצועית ומחזקות את גאוות היחידה של המורים.
• כדי להפיק את הערך המוסף מאותה מומחיות המאפשרת את ההצלחה, נדרש תהליך למידה שהופך את הידע הסמוי לגלוי.
• למידה מהצלחות, כשהיא משולבת בתהליכי למידה קיימים, יכולה לקדם תהליכי למידה מתמשכים.
• למידה מהצלחות עשויה להפחית מִגננות ולעודד דיאלוג ומוטיבציה, שכן היא מתקיימת מתוך דחף פנימי ליזום ולהשתתף בתהליך למידה.
• למידה מהצלחות מחזקת את הביטחון העצמי ויכולת ההתמדה וממריצה חיפוש מתואם למען מטרות משותפות. על כן היא עשויה לספק בסיס בטוח ויציב יותר מלמידה מכישלונות להנעת פעולות עתידיות.
מתווה שיח: למידה מהצלחות
למידה מהצלחות מאפשרת לצוותים חינוכיים ולקהילות מקצועיות לומדות לרתום את ההצלחות שלהם ללמידה ולשיפור ההישגים. הצלחה בלמידה יכולה להיות כל דבר אשר סייע למורה ולכיתה להשיג את מטרתם, לשפר את הלמידה, לגבש אווירה לימודית טובה בכיתה או אפילו לגבש את הכיתה מבחינה חברתית.
שלבים בתהליך הלמידה מהצלחות
- איתור ההצלחה: איתור ההצלחה מתבצע על בסיס התוצאות החיוביות שהושגו בזכות פעילויותיהם של השותפים לעשייה.
- הכנה לקראת הצגת אירוע ההצלחה: סקירה של שלבי ההצגה (סעיפים 6-3) ותכנון של אופן ההצגה של האירוע.
- תיאור ההקשר הארגוני: שיתוף במידע על ההקשר שבו התרחש אירוע ההצלחה: מאפייני בית הספר, הכיתה, הרצף הלימודי וכל מידע נוסף אשר עשוי לסייע בהבנת הרקע לאירוע.
- תיאור ההצלחה במונחים של "לפני" ו"אחרי": כשהמציג יחשוף את ההצלחה בתהליך הלמידה הוא יתאר אותה במונחים של "לפני" ו"אחרי" בצורה בהירה. כלומר, על המציג לתאר את המצב לפני העשייה שהובילה להצלחה, ואת המצב אחריה.
- מדדים: תיאור המדדים שבאמצעותם נקבעה מידת הצלחה. רצוי להתמקד במדדים אובייקטיביים, אולם אפשר להציג גם מדדים סובייקטיביים (מניסיונו/ה האישי של המציג/ה ומנקודת ראותו/ה).
- פירוט הפעולות שנעשו בדרך אל ההצלחה: הצגת השלבים והפעילויות שהובילו להצלחה. זהו השלב המשמעותי ביותר בתהליך החקר!
- מחירים ואתגרים: הקהילה בוחנת את התוצאות החיוביות והשליליות של ההצלחה שנבעו מהשגת השינוי שתואר בשלבים הקודמים. בשקלול מחירי ההצלחה כלולים משאבים כספיים, השקעת זמן ואנרגיה נפשית והשקעת זמן לחלופות.
- שאלות הבהרה: הקהילה מעלה שאלות כדי לחדד נקודות לא ברורות בסיפור ההצלחה, וכדי לקבל מידע על המשאבים שנדרשו להשגתה (כוח אדם, תקציב, זמן ועוד).
- ניסוח עקרונות פעולה לשחזור ההצלחה בעתיד: חברי הקהילה עובדים בקבוצות ומגדירים דרכים אפשריות ליישום העקרונות שהובילו להצלחה גם במסגרות אחרות בעתיד.
- דיון מסכם: ניהול דיון המסכם את התהליך: מה למדנו, באילו זירות נוספות אפשר ליישם את התובנות שהגענו אליהן, ואילו לקחים נוספים אפשר להפיק מהתהליך.
