למידה מהצְלָחות מתמקדת בחקירת פעולות מוצלחות בבית-הספר במטרה לחשוף את הידע הסמוי שהוביל להצלחה. לטענת כותבי המאמר, תהליך זה של למידה צוותית מאירועי הצלחה יכול ליצור אקלים חיובי, לעודד דיאלוג ולחולל שינוי המובילים לתוצאות משופרות של הארגון.

לפוסט זה מצורפים המאמר המלא, מבוא ליישום המודל בקמ"ל, מתווה השיח ללמידה מהצלחות ומצגת ההרצאה של פרופ' שכטר.

למידה מהצְלָחות – הרצאתו של ראש מכון מופ"ת, פרופ' חן שכטר,
בפורום קהילות מקצועיות לומדות ב-29.12

למידה מהצלחות כמשאב לפיתוח ולהעצמת ההון האנושי

פרופ' חן שכטר ופרופ' יונה רוזנפלד

רקע

המאמר מפרט את היתרונות והחסרונות של "למידה מהצלחות" כדרך להפקת לקחים מאירועי עבר ומסביר כי צוותים חינוכיים בבתי ספר נוהגים לרוב להפיק לקחים דווקא מכשלונות. דבר זה, לדעת כותבי המאמר, יוצר שיח שלילי, אשר מונע מהצוות הזדמנויות למידה משמעותיות.

למידה מהצלחות מתמקדת בחקירת פעולות מוצלחות בבית-הספר במטרה לחשוף את הידע הסמוי (implicit knowledge) שהוביל להצלחה. בעוד למידה מהצלחות נתפסת בדיסציפלינות שונות כבולמת התחדשות, חקירה והתנסות (Levitt & March, 1996), טוענים כותבי המאמר כי תהליך זה של למידה צוותית מאירועי הצלחה יכול ליצור אקלים חיובי, לעודד דיאלוג ולחולל שינוי המובילים לתוצאות משופרות של הארגון.

לתהליך הסקירה של אירועי העבר במליאה מספר תפקידים: א. לחקור למה ואיך דברים השתבשו או הצליחו; ב. לנסח פתרונות אפשריים; ג. להעשיר את הידע של חברי הארגון; ד. לספק מקום ובסיס בטוח לשיחות על אירועי העבר הקשורים לארגון; ה. להבהיר לאנשי הארגון כיצד פעילויותיהם באות לידי ביטוי בתהליכים ובתוצאות ארגוניים (Huber, 1996).

ההנחות המרכזיות של למידה מהצלחות הן:

  1. משאבי הידע המצויים בקרב הצוות החינוכי בבית-הספר עשירים, אך אינם ידועים וגלויים.
  2. עקב הסתמכות על למידה מכישלונות ומבעיות, למידה מהצלחות בבית הספר מהווה מוקד ללמידה ארגונית לעתים רחוקות, אם בכלל.
  3. כדי לחשוף את הידע העשיר הטמון בהצלחותיהם של מורים יש צורך בתהליך חקר מובנה המתעל את הידע הסמוי של הפרט לידע מערכתי (Nonaka & Takeuchi, 1995).

שלבי החקר של למידה מהצלחות

שלב ראשון – בחינת ההקשר הארגוני

מידע מוקדם על מאפייניו של בית-הספר ועל היערכותו הארגונית. זהו שלב מהותי המאפשר לאחרים (למשל בתי-ספר במחוזות שונים) להפיק מידע ותועלת מסיפורי ההצלחה.

שלב שני – איתור ההצלחה

איתור ההצלחה מתבצע על בסיס התוצאות החיוביות שהושגו מפעילויותיהם של השותפים לעשייה. הכוונה היא לפעילויות שתרמו להגשמת ייעודו של בית-הספר ושסייעו להתגבר על קשיים משמעותיים בתוך התייחסות לתועלתם הישירה או העקיפה לתלמידים. בשלב זה ניתן להבחין בבלבול ובמבוכה ראשוניים הנובעים מחוסר תשומת לב להצלחות. לעתים עובר זמן מה עד שחברי הקבוצה מצליחים לאתר הצלחות ומוכנים לחשוף אותן במליאה. זיהוי תחום ההצלחה, כגון הגברת הישגים לימודיים, שיפור התנהגות ושיפור האקלים הבית-ספרי, מאפשר למקם את האירוע הנחקר ולמקד את חקירתו.

שלב שלישי – ההצלחה במונחים של "לפני" ו"אחרי"

חשיפת ההצלחה בתהליך הלמידה תתואר על-ידי המציג במונחים של "לפני" ו"אחרי". כלומר, על המציג לתאר את המצב לפני העשייה שהובילה להצלחה ואת המצב אחריה. הצגת השינויים החיוביים מעידה שאכן נעשו פעולות שהובילו להצלחה. שלב זה שם דגש בהבחנה בין הפעולות שהביאו להצלחה לבין התוצרים. רצוי לתאר בבהירות את המצב ש"לפני" ואת המצב ש"אחרי".

שלב רביעי – מדדים

בשלב זה יש לאבחן מדדים להצלחה, הן אובייקטיביים (במידת האפשר מדידים) והן סובייקטיביים של המציג מניסיונו האישי ומנקודת ראותו. ההבדל בין שלב זה לבין השלב הקודם הוא בכך שבשלב הקודם הסתפקו חברי הצוות בהעלאת תוצרים בולטים בלבד, ואילו בשלב זה נגלים התוצרים הסמויים מהעין.

שלב חמישי – פירוט הפעולות בדרך אל ההצלחה

בשלב זה נדרש פירוט של השלבים ושל הפעילויות בדרך להצלחה, היינו שלבי העשייה שהניבו תוצאות חיוביות. זהו השלב המשמעותי ביותר בתהליך החקר.

שלב שישי – נקודות מפנה בתהליך

בעקבות שלבי העשייה שאותרו בשלב הקודם ניתן לזהות את נקודות המפנה בתהליך החושפות את יחסי הגומלין בין העשייה לבין השפעות הקשריות כמו שינויים בכוח אדם, השתלמויות, שינויים ארגוניים, התערבויות חיצוניות ואילוצים תקציביים או צמצומים.

 שלב שביעי – "מחירים"

בשלב זה בוחנים חברי הקבוצה את תוצאות הלוואי השליליות של ההצלחה שנבעו מהשגת השינוי שתואר בשלבים הקודמים. בשקלול מחירי ההצלחה כלולים משאבים כספיים, השקעת זמן ואנרגיה נפשית והשקעת זמן לחלופות. איכותן של הצלחות העבר נמדדת לאחר בדיקת התוצרים החיוביים והשליליים והעלויות הנלוות.

שלב שמיני – הפקת עקרונות פעולה ליישום ההצלחה במסגרות נוספות

הטמעת כל השלבים שתוארו לעיל נועדה לנסחם ולעצבם כך שמחד יעוגנו בפעולות ספציפיות כפי שפורטו בסעיפים הקודמים, ומאידך יהיו כלליים דיים כך שיוכלו להיבחן במסגרות חינוכיות נוספות.

שלב תשיעי – מעגלי למידה נוספים הנובעים מההצלחה

במהלך הלמידה עולות סוגיות הקשורות לשלבי העשייה בדרך אל ההצלחה. בסיום התהליך ניתנת לסוגיות אלה במה לדיון, ובמידת הצורך הן מועלות כבסיס ללמידה נוספת בעתיד.

 

למאמר השלם

לקריאה נוספת

1210
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

קרא גם:

תפריט