כולנו מכירים את ההתחלה. חברות וחברי הקהילה רק מכירים אלה את אלה, כולם מתנהגים בצורה מכובדת ומכבדת. זהו שלב שנאמרות בו המון אמירות, אך רובן "מעל פני השטח". ככל שתחושת הביטחון מתחזקת, כך החברות מרגישות נוח יותר להביא את עצמן.
לעיתים זה נראה כמו ביקורת עלינו המנחות, על התוכן או על האופן. לעיתים זה בא לידי ביטוי באי עמידה בזמנים, ובהתעלמות מהודעות. המובילות, שמשקיעות בקהילה את הלב והנשמה, עשויות להיפגע מאוד בשלב זה, ולנהוג באחת משתי דרכים: הימנעות מדיון על ליבת העניין, או התנגחות "ראש בראש"
יצירת נורמות בשיתוף עם חברות הקהילה, ושמירה משותפת של כולן על הנורמות שהוסכם עליהן, יכולות להיות התחלה טובה, אך לא די בכך.
אנחנו מאמינות שתכנון מוקדם וחשיבה על סיטואציות שונות שעשויות להתרחש בקהילה, יכולים לעזור לנו להגיב בצורה שתפתח את הקהילה, תחזק את האמון והביטחון בקרב חברי הקהילה ותייצר תחושת שייכות והקשבה.
כן, קונפליקט הוא הזדמנות לצמיחה של הקהילה, לקפיצת מדרגה בעומק העבודה המתקיימת בה, אך הרבה מזה תלוי בהתמודדות שלנו עם הסיטואציות השונות.
עשרת הדיברות להתמודדות עם קונפליקטים בקהילה:
- לא לשכוח לנשום! בהתחלה תמיד קופץ הרגש. אך ממרחק של זמן, ואחרי רפלקציה על הסיטואציה, נוכל להבין ולראות הרבה דברים אחרת. לכן זכרי שאינך חייבת להגיב מייד. בין שמדובר בשיח המתקיים במרחב הדיגיטלי באופן א-סינכרוני, בין שבמפגש סינכרוני, את יכולה תמיד להגיד שאת מבקשת לחשוב קצת על הדברים שנאמרו. לפעמים מספיק לא להגיב מייד ולתת לעוד קולות לעלות, או אפילו לשתוק (תמיד יהיה מי שיציל את הקבוצה משתיקה), וכך לתת לעצמך עוד כמה דקות לסדר את המילים בראש.
2. עיניים טובות: הם לא נגדך, הם בעד עצמם. זה נכון כשמדובר בילדים, וזה נכון גם כשמדובר בחברי קהילה. בסופו של דבר אין להם שום כוונה לפגוע, אלא חשוב להם שישמעו את דעתם; חשוב להם לקחת חלק ולעצב את הדברים כך שיתאימו לצרכים שלהם; וזה המקום לעיניים טובות ואוזניים קשובות.
3. ככה זה כשיש שניים: לא סתם ברוב הקהילות יש שתי מנחות או שני מנחים. צוות הקו- הוא הזדמנות מעולה לדבר על הדברים, לאוורר, לחשוב יחד על דרך נכונה להגיב, וגם לדבר על החוזקות והאתגרים של כל אחת. אם מנחה אחת פחות טובה בהתמודדות עם קונפליקטים, והאחרת עושה זאת תמיד דרך הומור ואותנטיות, זה בהחלט יכול להפוך להיות התפקיד שלה, עד שהמנחה הראשונה תקבל יותר אומץ והשראה.
4. בניין צריך יסודות חזקים: בניית יחסים והטמעה של נורמות בקהילה לוקחות זמן, לפעמים גם יותר משנה. זה שיש קשיים בדרך, זה אומר שאת בשביל. יהיו עליות וירידות, אך ההשקעה ביחסים בקהילה מקצועית לומדת היא חלק מאבני היסוד, והיא משמעותית ביותר לעבודת הקהילה.
5. דלת פתוחה: צרי בקרב החברים תחושה שהדלת תמיד פתוחה. גם אם הלכו בכעס, תמיד אפשר לחזור. גם אם החסירו מפגשים, הקהילה מחכה להם בזרועות פתוחות.
6. הצטרפות והובלה: זוהי דרך להתמודד עם התנגדויות ושיח שעולים בקהילה. הצטרפות דורשת הקשבה לבעיה, והבנה של תחושותיו של חבר הקהילה. גם אם את לא מסכימה איתו, היכנסי לנעליו ולדרך שבה הוא רואה את הדברים. לאחר שהדברים נאמרו, תוכלי להוביל לשיחה שמראה את כל הצדדים, ומאפשרת לברר את הפתרונות האפשריים .
7. להגיב מול כולם? כשהשיח בקהילה מסלים, כדאי לחזור לנרטיב של הקהילה, לנורמות שנקבעו ולסיפור הקהילתי – כולנו קולגות שרוצים להתפתח יחד. כאשר חברי הקהילה עוברים על הנורמות, באופן סינכרוני או א-סינכרוני, נמליץ לכתוב זאת בפומבי ובצורה עדינה (ולא מחנכת, הרי הנורמות נקבעו על ידי כולם), כדי שהחברים האחרים יראו שיש שמירה והקפדה על הנורמות ויטמיעו אותן. עם זאת, תמיד אפשר וכדאי גם לקיים שיחה פרטית ו/או שיחת טלפון אישית עם חבר קהילה כדי ליישר את ההדורים. תוכלו להחליט ביחד אם לחזור לקהילה ולספר על השיחה והתוצאות שלה.
8. מובילות הן מנהיגות: אחד התפקידים שלנו כמובילות קהילה הוא להציף את הנסתר בקהילה ולהעלות אותו מהסמוי לגלוי. פעמים רבות, מתוך הפחד והחשש מנפיצוּת של נושאים מסוימים, אנחנו בוחרות לא להעלות אותם, או להתעלם מהם. בסופו של דבר, הקהילה מעריכה את האמת. את ממש לא חייבת לדעת הכול, להפך. פגיעוּת היא אחד מיסודות המנהיגות העכשווית, והיא גם מייצרת מייד הזדהות ורצון להירתם.
9. תפיסת מקום. הרבה מקום: מכירה את החבר הזה? שמעלה שוב ושוב הודעות ופוסטים שחלקם לא תואמים את המרחב, או משתלט על רוב זמן השיחה במפגשים? לעיתים אפילו בתוקפנות או באגרסיביות? אם נסתכל על הסיטואציה בעיניים טובות וננסה להבין מה הוא מבקש למעשה באופן לא מודע, נוכל לתת לו מענה. יחס אישי, מעורבות חיובית, שיחת טלפון או פגישה להיכרות, בירור הצרכים והאופן שבו הוא יכול לתרום בקהילה יעשו את כל ההבדל. במקרה שמורגש שיש קול אחד דומיננטי והרבה קולות שותקים, אפשר להודות לחבר הקהילה שכתב או אמר את הדברים, לבקש לשמוע עוד קולות בקהילה ולהציע את האפשרות לכתוב למובילות הקהילה באופן פרטי. לאחר מכן יוכלו המובילות לפרסם באופן אנונימי את הקולות הנוספים שנשמעו, כדי לייצר איזון. עם הזמן עובר אל חברי הקהילה המסר כי חשוב שישמיעו את קולם.
10. השתתפות מתחילה בשיתופיות: הזמיני חברי קהילה לקחת עליהם תפקיד ואחריות, באופן חד-פעמי או קבוע, כל אחד לפי יכולתו. ככל שתקיימי יותר תהליכים קהילתיים בשיתוף עם חברי הקהילה, כך תיווצר יותר מעורבות. זה יכול להיות מפגש שמנחה אחד החברים, חדר אחד שהוא מוביל בזום, או תכנון של כנס ביחד. חוויה טובה של משמעות וערך תייצר עוד מעורבות של החברים, ורצון שלהם לקחת על עצמם עוד אחריות ויוזמות.
אם יש משהו שכל מוביל ומובילת קהילה יודעים הוא שקונפליקטים והתנגדויות בקהילה יהיו תמיד. השאלה רק באילו כלים תבחרו להתמודד איתם.
