קהילה מקצועית לומדת

המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם לצד, ולעיתים כאלטרנטיבה, להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה וכי תפיסת העולם העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (Professional Development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (Professional […]

"קול הקהילות" הפודקאסט של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת, עוסק בנושאים שונים הקשורים בעולם הקהילות המקצועיות. החל בהגדרות, הבנת הערך של הקהילות ותהליך ההסדרה שלהן, עבור באופן בו רואה המזכירות הפדגוגית את אפיק ההתפתחות המקצועיות הזה, האופן בו הן פועלות ומסייעות לחבריהן, תהליכי הלמידה בקהילות והתמיכה הנפשית והרגשית שהן מציעות לחברי הקהילות בתקופות קשות.

קבוצה של אנשים המתאספים יחד יוצרים רקמה אנושית שאנחנו מתייחסים אליה כאל "ישות קבוצתית". עוד לפני הפיכתה לקהילה, הישות הקבוצתית מתפתחת בשלבים, בדומה לאישיותו של אדם. המעבר משלב לשלב אינו קשור במשך הפעילות של הקבוצה, אלא באמון שנוצר בין חבריה, בתהליכים הקבוצתיים ובהנחיית המנחה. התפתחות הקבוצה יכולה להיתקע בשלב מסוים, ולמנחה יש חלק חשוב בניווט

המצגת המצורפת מציגה את הממצאים העיקריים מהמחקר שנערך בקרב מנחי ומנחות (N=165) ומשתתפי ומשתתפות (N=1060) קהילות מקצועיות לומדות. הממצאים מבוססים על שאלונים שהופצו בקהילות בשנת הלימודים תשפ"ג, אשר בחנו את התחומים השונים בהם עוסקת הקמ"ל (יחסי גומלין, למידה שיתופית, חקר פרקטיקה ולמידה בתחום הדעת).  

למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה. על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך

ההתמודדות עם תהליכי פרידה וסיום קבוצה או קהילה שונה מאדם לאדם ומקהילה לקהילה. אומנם קהילות, לרוב, ממשיכות את פעילותן בשנת הלימודים העוקבת, אך לא כל החברים בהן ממשיכים להגיע. לכן, בסוף שנת פעילות חברי הקהילה נפרדים והקהילה נפרדת, למעשה. ממה וממי נפרדים בתהליכי פרידה וסיום קהילה? "נפרדים מהקהילה" – מה זאת אומרת? ממה וממי נפרדים?

מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם ביכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים ביעילותה. את המושג "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) או "חוללות עצמית" טבע הפסיכולוג אלברט בנדורה (Albert Bandura) ב-1977. מדוע חשוב לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה? בנדורה טוען כי מידת המסוגלות העצמית של האדם תשפיע על הנכונות שלו לבצע משימות. על פי תאוריה זו, ההתנהגות של

קנבס הקהילה הוא כלי לבנייה ולהפעלה של קהילה חדשה, וכן לניתוח ולשיפור עבודתה של קהילה קיימת. הכלי פותח במקור עבור קהילות מסוגים שונים, וביצענו בו התאמות כדי לתת מענה לקהילה מקצועית לומדת (קמ"ל), בין שהיא קהילת פנים אל פנים בין שהיא קהילה דיגיטלית או היברידית (כלומר משלבת מפגשים פנים אל פנים ומפגשים בפלטפורמה דיגיטלית). הקנבס

המחקר מגדיר שני מודלים עיקריים ללמידה מקצועית של מורי-מורים ובוחן עד כמה ההקשר התוך-מוסדי תורם ללמידה המקצועית של מורי המורים, ואת ההשפעות של קהילת הלמידה על המוסד. הדר, ל' וברודי, ד' (2018). למידת מורי מורים בקהילות למידה מקצועיות: משמעות המודל התוך-מוסדי. דפים, 69, 43–66. רקע מורי מורים, אשר בידיהם נתונה הכשרת המורים בשדה ובמכללות, הם