הנחת הבסיס של קהילות מקצועיות לומדות, ושל המאמר הנדון, היא כי הידע נמצא אצל המורים, ומהם יש ללמוד. עם זאת, התרבות הבית-ספרית מתמקדת לרוב בלמידה מכישלונות, ונוטה לא לייחס חשיבות גדולה להצלחות חינוכיות. בשל ההתמקדות בשלילי, הידע העוסק בהישגים נותר לרוב חבוי. היעדרו של דיון מסודר על ההצלחה ועל הדרכים ללמוד ממנה מאפשר למורים לקיים […]
המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם לצד, ולעיתים כאלטרנטיבה, להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה וכי תפיסת העולם העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (Professional Development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (Professional
בספרה האומץ להנהיג מתארת המחברת, ברנה בראון (Brené Brown), שבע התנהגויות המרכיבות את "האנטומיה של האמון". רכיבים אלו הם מרכזיים הן ביחסי האמון שלנו עם אחרים הן ביכולתנו לתת אמון בעצמנו. בראון מצטטת את הגדרת האמון של פלטמן (Charles Feltman), ולפיה אמון הוא "בחירה להסתכן בכך שמשהו שאתה מעריך יהיה פגיע למעשיו של אדם אחר". פלטמן
המצגת המצורפת מציגה את הממצאים העיקריים מהמחקר שנערך בקרב מנחי ומנחות (N=165) ומשתתפי ומשתתפות (N=1060) קהילות מקצועיות לומדות. הממצאים מבוססים על שאלונים שהופצו בקהילות בשנת הלימודים תשפ"ג, אשר בחנו את התחומים השונים בהם עוסקת הקמ"ל (יחסי גומלין, למידה שיתופית, חקר פרקטיקה ולמידה בתחום הדעת).
מהי קהילה מקצועית מוצלחת? איך נדע שהקהילה שלנו פועלת בצורה אפקטיבית? כיצד נוכל למדוד את פעילות הקהילה כדי להעריך זאת? בשנת הלימודים תשפ"ב פעל במכון מופ"ת צוות חשיבה מיוחד שביקש לענות על שאלות אלו בדיוק. התוצרים הוצגו בפני חברי וחברות הקהילות ושופרו בהתאם להערותיהם והצעותיהם. התוצאה הסופית – חוברת "מהי הצלחה של קהילה" מופיעה בפוסט
רוצה להכיר מושגי יסוד בעולם הקהילות המקצועיות הלומדות? לפניך יחידת לימוד המורכבת משלושה סרטונים. סרטונים אלו מאפשרים לך להכיר את עולם הקהילות המקצועיות הלומדות ומבהירים מושגים בסיסיים בתחום. אנחנו מציעים לכל מי שרוצה להעמיק את הידיעות בתחום לצפות בסרטונים. כל סרטון עומד בפני עצמו. ההמלצה שלנו היא לצפות בסרטונים לפי הסדר. חלק ראשון: מפיתוח מקצועי להתפתחות מקצועית
מהי למידה שיתופית? למידה שיתופית היא למידה המתרחשת כאשר שני אנשים או יותר עובדים יחד כדי להשלים משימה או להשיג מטרה. היא מבוססת על התפיסה כי למידה היא תהליך אינטראקטיבי וחברתי, וכי אנשים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם עובדים יחד ומשתפים בידע ובחוויות שלהם. צורת למידה זו היא אחת מעקרונות היסוד של קהילה מקצועית לומדת.
הסקירה המצורפת נכתבה בידי ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת. היא מגדירה ומסכמת את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". הסקירה מציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות
קהילות החוות תנועת רכבת הן קהילות עם תנועה ערה של משתתפים ומשתתפות – אל הקהילה וממנה. קהילות אלו מאופיינות בנקודת פתיחה ברורה ובפעילות המתקיימת במקום וזמן מוגדרים, אך אין להן נקודות סיום ברורות. לאורך כל תקופת הפעילות עוזבים את הקהילה משתתפים ומצטרפים אחרים במקומם. המונח "קבוצת רכבת" לקוח מעולם הטיפול הקבוצתי, והוא מבקש לתאר תהליך
מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם ביכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים ביעילותה. את המושג "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) או "חוללות עצמית" טבע הפסיכולוג אלברט בנדורה (Albert Bandura) ב-1977. מדוע חשוב לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה? בנדורה טוען כי מידת המסוגלות העצמית של האדם תשפיע על הנכונות שלו לבצע משימות. על פי תאוריה זו, ההתנהגות של
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©