במהלך השנה האחרונה (2025) חברו יחד מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת והמכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית במשרד החינוך כדי להקים את "מעבדת שילוב כלי בינה מלאכותית בהובלת קהילות מקצועיות לומדות". ניסוי ייחודי שבחן כיצד בינה מלאכותית (AI) יכולה לתרום להובלת קהילות, ומהם התנאים המקדמים והחוסמים לכך. את המהלך הובילו ד"ר יונתן מנדלס ממו"פ קמ"ל ומעיין […]
מודל המניפה הוא המודל הרווח להפעלת תוכניות של קמל"ד במערכת החינוך בארץ. מודל זה מבוסס בין היתר על עבודותיהם של קבוצת הפיזיקה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן. עם השנים עודכן המודל בהתאם לממצאי תהליכי מחקר והערכה שנעשו על ידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת. נכון לשנת 2024 רוב הקמל"ד פועלות במסגרת מודל המניפה. במודל זה
מנחי ומשתתפי קהילות מקצועיות לומדות יקרים, תודה רבה על הנכונות לסייע לנו במהלך ההערכה לשנת תשפ"ה! המהלך כולל שני שאלונים, האחד מיועד למנחי ומנחות קמ"ל והשני מיועד למשתתפים ולמשתתפות. מטרתנו היא ללמוד על אודות תפיסת הקהילה המקצועית הלומדת על ידי המורים והמורות המשתתפים בקהילות ועל ידי המנחים והמנחות בהן. הממצאים יתרמו לטיוב עבודתנו כמלווים
תוכנית סמ"ל (סטאז' מהיי-טק להוראה) הוקמה ב- 2019, והיא תוכנית הדגל של מנהלת "הטובים להוראה" במכון מופ"ת. מטרת התוכנית היא לסייע בתהליך ההסבה של עובדי היי-טק לשעבר להוראה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה ומדעי המחשב. התוכנית מובלת בשיתוף פעולה בין אנשי המנהלת לבין נציגי יחידות נוספות במכון מופ"ת. המורים המוסבים
מחקר זה דן באתגרים שעמדו בפני הקהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות (קמל"ד) בישראל, בדרכי התמודדות ובתמורות שחלו בהן עת עברו למפגשים בפלטפורמה דיגיטלית עקב פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 . מטרת המחקר היא לבחון את הדרכים בהם השפיעה תקופת מגיפת הקורונה והמעבר לדיגיטל על אופן עבודת הקמל"ד, ובפרט על החוסן (Resiliance) , השלומות (Well-Being) ותחושת המסוגלות
כלי ה"מיקרו מעבדה" מציע מסגרת מובנית ובטוחה להעמקת החשיבה המשותפת בקהילה. הכלי מבוסס על ההבנה שפיתוח מקצועי משמעותי דורש מרחב המאפשר הקשבה אמיתית, שהייה בשאלות, והימנעות משיפוטיות. המתודה המובנית של שלשות, זמני דיבור והקשבה מוגדרים, ושאלות מדורגות, מאפשרת למשתתפים לחקור יחד סוגיות מורכבות תוך יצירת אינטימיות וביטחון. הדגש על הקשבה פעילה ללא התערבות מזמין
"קול הקהילות" הפודקאסט של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת, עוסק בנושאים שונים הקשורים בעולם הקהילות המקצועיות. החל בהגדרות, הבנת הערך של הקהילות ותהליך ההסדרה שלהן, עבור באופן בו רואה המזכירות הפדגוגית את אפיק ההתפתחות המקצועיות הזה, האופן בו הן פועלות ומסייעות לחבריהן, תהליכי הלמידה בקהילות והתמיכה הנפשית והרגשית שהן מציעות לחברי הקהילות בתקופות קשות.
המצגת המצורפת מציגה את הממצאים העיקריים מהמחקר שנערך בקרב מנחי ומנחות (N=165) ומשתתפי ומשתתפות (N=1060) קהילות מקצועיות לומדות. הממצאים מבוססים על שאלונים שהופצו בקהילות בשנת הלימודים תשפ"ג, אשר בחנו את התחומים השונים בהם עוסקת הקמ"ל (יחסי גומלין, למידה שיתופית, חקר פרקטיקה ולמידה בתחום הדעת).
למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה. על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך
הסקירה המצורפת נכתבה בידי ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת. היא מגדירה ומסכמת את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". הסקירה מציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©