מחקר

  כלי ה"מיקרו מעבדה" מציע מסגרת מובנית ובטוחה להעמקת החשיבה המשותפת בקהילה. הכלי מבוסס על ההבנה שפיתוח מקצועי משמעותי דורש מרחב המאפשר הקשבה אמיתית, שהייה בשאלות, והימנעות משיפוטיות. המתודה המובנית של שלשות, זמני דיבור והקשבה מוגדרים, ושאלות מדורגות, מאפשרת למשתתפים לחקור יחד סוגיות מורכבות תוך יצירת אינטימיות וביטחון. הדגש על הקשבה פעילה ללא התערבות מזמין […]

"קול הקהילות" הפודקאסט של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת, עוסק בנושאים שונים הקשורים בעולם הקהילות המקצועיות. החל בהגדרות, הבנת הערך של הקהילות ותהליך ההסדרה שלהן, עבור באופן בו רואה המזכירות הפדגוגית את אפיק ההתפתחות המקצועיות הזה, האופן בו הן פועלות ומסייעות לחבריהן, תהליכי הלמידה בקהילות והתמיכה הנפשית והרגשית שהן מציעות לחברי הקהילות בתקופות קשות.

המצגת המצורפת מציגה את הממצאים העיקריים מהמחקר שנערך בקרב מנחי ומנחות (N=165) ומשתתפי ומשתתפות (N=1060) קהילות מקצועיות לומדות. הממצאים מבוססים על שאלונים שהופצו בקהילות בשנת הלימודים תשפ"ג, אשר בחנו את התחומים השונים בהם עוסקת הקמ"ל (יחסי גומלין, למידה שיתופית, חקר פרקטיקה ולמידה בתחום הדעת).  

למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה. על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך

הסקירה המצורפת נכתבה בידי ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת. היא מגדירה ומסכמת את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". הסקירה מציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות

מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם ביכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים ביעילותה. את המושג "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) או "חוללות עצמית" טבע הפסיכולוג אלברט בנדורה (Albert Bandura) ב-1977. מדוע חשוב לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה? בנדורה טוען כי מידת המסוגלות העצמית של האדם תשפיע על הנכונות שלו לבצע משימות. על פי תאוריה זו, ההתנהגות של

המחקר מגדיר שני מודלים עיקריים ללמידה מקצועית של מורי-מורים ובוחן עד כמה ההקשר התוך-מוסדי תורם ללמידה המקצועית של מורי המורים, ואת ההשפעות של קהילת הלמידה על המוסד. הדר, ל' וברודי, ד' (2018). למידת מורי מורים בקהילות למידה מקצועיות: משמעות המודל התוך-מוסדי. דפים, 69, 43–66. רקע מורי מורים, אשר בידיהם נתונה הכשרת המורים בשדה ובמכללות, הם

המודלים ללמידה שמציעות קהילות מקצועיות לומדות וקהילות אנשי מקצוע הם דומים, אך יש ביניהם גם הבדלים. המאמר המוצג מבקש לעשות סדר במונחים השונים. Professional Learning Communities and Communities of Practice: A Comparison of Models, Literature Review Blankenship, S. S., & Ruona, W. E. (2007). Professional Learning Communities and Communities of Practice: A Comparison of Models,

מילון מונחים – קהילות מקצועיות לומדות  מילון המונחים מבקש לארגן ולהגדיר את המושגים והמונחים השונים בעבודתן של קהילות מקצועיות לומדות, כדי לסייע בהובלת השינוי הנדרש בתחום ההתפתחות המקצועית של מורים ומורות בישראל. המילון מסודר לפי ה-א'-ב'. מעוניינים/ות לתרום ערך או להעיר על ערך קיים? כתבו ל-mendelsj@macam.ac.il   א-הניעה (a-motivation): מצב שבו האדם אינו פועל כלל

מוזמנים ומוזמנות להוריד למחשב או לעיין באסופת המחקרים בנושא "קהילות מקצועיות לומדות במדעים ומתמטיקה" שיצאה לאור בשיתוף פעולה של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, מרכז המידע הבין מכללתי במכון מופ"ת וקרן טראמפ.   דברי פתיחה וברכות פתח דבר | ליאת יוספסברג-בן יהושע מחקר: פיתוח מקצועי מעורר מוטיבציה – יש דבר כזה? | טלי ברגלס שפירא וענבל פלש-גוילי שער ראשון: מאפייני קהילות