מבוא המאמר מבקש לגבש מודל מאחד של מאפייני קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל), ולבחון אם מודל זה מתאים לנעשה בשטח. כותבי המאמר בחנו 15 מאמרים הדנים במאפייני קמ"ל והשוו בין המאפיינים המופיעים בהם. אחר כך ניתחו את הממצאים והשוו אותם לנעשה בקהילות המורים לפיזיקה בישראל. כחלק מניתוח המאמרים, החוקרים מגדירים את "מודל העמיתיות בקהילה" (Community collegiality […]
מחקרים מכירים בחשיבותה של הכשרת מורים מתמשכת, ובעובדה כי זו קשורה בלמידה משותפת של מורים. אולם, מושג קהילת המורים נותר עמום במחקר. סקירה זו מציעה חלוקה לשלושה סוגי קהילות: קהילות פורמליות, שבדרך כלל מוקמות על ידי משרד החינוך, קהילות מורים שבדרך כלל מוקמות על ידי המנהל וקהילות מעצבות, שמאופיינות בהקמה ספונטנית מהשטח. מאמר שהתפרסם בשנת
מחקרים מראים כי שיפור בהישגי בית ספר קשור בין היתר בצבירת הון חברתי של מורים. קהילות מורים הן מקור מרכזי להון החברתי של המורים. הגורם המרכזי שמחזק קהילות מורים הוא הקשרים הבלתי פורמליים המתקיימים בין חברי הצוות החינוכי. הון חברתי, כמקור ישיר ועקיף למשאבים קוגניטיביים, חברתיים וחומריים, מעצים את ההתקדמות הבית ספרית (School improvement). מחקרים
היחידה המצורפת מגדירה את המונחים: PCK – Pedagogic Content Knowledge ו-TPACK – Technological Pedagogical Content Knowledge. מונחים אלו עוסקים במומחיות של המורה בהוראת נושא מסוים ומגדירים את הידע הנדרש לצורך הוראה מיטבית, עם או בלי טכנולוגיה. לפוסט מצורפים שלושה מאמרים רלוונטיים: Shulman, L. S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching. Educational researcher, 15(2), 4-14. Phillips,
ביום ראשון, 22 ביולי 2021, התקיים מפגש בהשתתפות צוות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, נציגות משרד החינוך, הגופים המלווים ויותר משמונים מובילי.ות וחברי.ות קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) שונות בישראל. מטרת המפגש הייתה לבחון כיצד מתקיימת הנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) בקהילות שונות, מה הם היתרונות והחסרונות באופן הנחיה זה, ואילו אפשרויות נוספות יש להובלת קמ"ל. ממצאים העוסקים
בעשורים האחרונים התגבשו תהליכי התפתחות מקצועית של עובדי הוראה שמאפשרים למידה מכוונת, שיתופית, מבוססת חקר ורלוונטית לפרקטיקה של המורה. על פי אוונס (Evans, 2019), דרכי חשיבה, רעיונות ותפיסות חדשים, שהם המטרה של תהליכי ההתפתחות המקצועית הללו, עשויים להתגלות ולהוות עם הזמן חלק אינטגרלי מהפרקטיקה. זה כשני עשורים תחום המחקר של קהילות מורים צמח ובחן את
המחקר בחן את פעילותם של רכזי ביולוגיה מתיכונים שונים בישראל, החברים בקהילה מקצועית לומדת וירטואלית (VPLC) בזמן המעבר ללמידה דיגיטלית בתקופת הקורונה. החוקרות ביקשו לבחון כיצד ההחלטות שקיבלו הרכזים בזמן זה משקפות את מימדי זהותם המקצועית ומה היתה תרומת הקהילה המקצועית לתהליך קבלת החלטותיהם. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וממצאיו מבוססים על 17 ראיונות עומק שנערכו
המחקר המצורף נערך בקרב משתתפות קהילת מובילות של מדריכות למתמטיקה ביסודי ממחוז מרכז. המחקר ביקש לנתח ולאפיין פרקטיקות הדרכה מיטביות מצמיחות: פיתוח מנהיגות מובילה, מציאת הקשר בין למידה לביצועים, הגדרת התפיסות השוררות בקרב מדריכות המתמטיקה ביחס לתרומתה של למידה שיתופית צוותית, פיתוח מקצועי (ידע מיומנויות) ולמידת עמיתים בהיבטים קוגניטיביים ואפקטיביים בעקבות התנסות באסטרטגית משימה תהליכית
בשנים האחרונות, בהובלת משרד החינוך, אגף פיתוח מקצועי במינהל עובדי הוראה ומו"פ קמ"ל במכון מופ"ת, הולכת ומתרחבת מניפת הקהילות המקצועיות הלומדות (להלן: קמ"ל) הן בתחומים דיסציפלינריים והן עבור בעלי תפקידים. הרחבת פעילותן של הקמ"ל מזמינה גם התארגנות והמשך התמקצעות בתחום הכשרת המנחים של קהילות אלה. במהלך שנת הלימודים התשפ"ב התכנס צוות חשיבה שעסק בבחינת תהליכי
הפוסט המצורף מכיל מחקרים שנערכו באוניברסיטאות ישראליות / בידי חוקרים וחוקרות ישראלים בנושא קהילות מקצועיות לומדות. מכירים מחקר רלוונטי שלא מופיע כאן? כתבו בבקשה ל: mendelsj@macam.ac.il
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©