מילון מונחים – קהילות מקצועיות לומדות מילון המונחים מבקש לארגן ולהגדיר את המושגים והמונחים השונים בעבודתן של קהילות מקצועיות לומדות, כדי לסייע בהובלת השינוי הנדרש בתחום ההתפתחות המקצועית של מורים ומורות בישראל. המילון מסודר לפי ה-א'-ב'. מעוניינים/ות לתרום ערך או להעיר על ערך קיים? כתבו ל-mendelsj@macam.ac.il א-הניעה (a-motivation): מצב שבו האדם אינו פועל כלל […]
מוזמנים ומוזמנות להוריד למחשב או לעיין באסופת המחקרים בנושא "קהילות מקצועיות לומדות במדעים ומתמטיקה" שיצאה לאור בשיתוף פעולה של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, מרכז המידע הבין מכללתי במכון מופ"ת וקרן טראמפ. דברי פתיחה וברכות פתח דבר | ליאת יוספסברג-בן יהושע מחקר: פיתוח מקצועי מעורר מוטיבציה – יש דבר כזה? | טלי ברגלס שפירא וענבל פלש-גוילי שער ראשון: מאפייני קהילות
מבוא המאמר מבקש לגבש מודל מאחד של מאפייני קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל), ולבחון אם מודל זה מתאים לנעשה בשטח. כותבי המאמר בחנו 15 מאמרים הדנים במאפייני קמ"ל והשוו בין המאפיינים המופיעים בהם. אחר כך ניתחו את הממצאים והשוו אותם לנעשה בקהילות המורים לפיזיקה בישראל. כחלק מניתוח המאמרים, החוקרים מגדירים את "מודל העמיתיות בקהילה" (Community collegiality
מחקרים מכירים בחשיבותה של הכשרת מורים מתמשכת, ובעובדה כי זו קשורה בלמידה משותפת של מורים. אולם, מושג קהילת המורים נותר עמום במחקר. סקירה זו מציעה חלוקה לשלושה סוגי קהילות: קהילות פורמליות, שבדרך כלל מוקמות על ידי משרד החינוך, קהילות מורים שבדרך כלל מוקמות על ידי המנהל וקהילות מעצבות, שמאופיינות בהקמה ספונטנית מהשטח. מאמר שהתפרסם בשנת
מחקרים מראים כי שיפור בהישגי בית ספר קשור בין היתר בצבירת הון חברתי של מורים. קהילות מורים הן מקור מרכזי להון החברתי של המורים. הגורם המרכזי שמחזק קהילות מורים הוא הקשרים הבלתי פורמליים המתקיימים בין חברי הצוות החינוכי. הון חברתי, כמקור ישיר ועקיף למשאבים קוגניטיביים, חברתיים וחומריים, מעצים את ההתקדמות הבית ספרית (School improvement). מחקרים
היחידה המצורפת מגדירה את המונחים: PCK – Pedagogic Content Knowledge ו-TPACK – Technological Pedagogical Content Knowledge. מונחים אלו עוסקים במומחיות של המורה בהוראת נושא מסוים ומגדירים את הידע הנדרש לצורך הוראה מיטבית, עם או בלי טכנולוגיה. לפוסט מצורפים שלושה מאמרים רלוונטיים: Shulman, L. S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching. Educational researcher, 15(2), 4-14. Phillips,
ביום ראשון, 22 ביולי 2021, התקיים מפגש בהשתתפות צוות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, נציגות משרד החינוך, הגופים המלווים ויותר משמונים מובילי.ות וחברי.ות קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) שונות בישראל. מטרת המפגש הייתה לבחון כיצד מתקיימת הנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) בקהילות שונות, מה הם היתרונות והחסרונות באופן הנחיה זה, ואילו אפשרויות נוספות יש להובלת קמ"ל. ממצאים העוסקים
בעשורים האחרונים התגבשו תהליכי התפתחות מקצועית של עובדי הוראה שמאפשרים למידה מכוונת, שיתופית, מבוססת חקר ורלוונטית לפרקטיקה של המורה. על פי אוונס (Evans, 2019), דרכי חשיבה, רעיונות ותפיסות חדשים, שהם המטרה של תהליכי ההתפתחות המקצועית הללו, עשויים להתגלות ולהוות עם הזמן חלק אינטגרלי מהפרקטיקה. זה כשני עשורים תחום המחקר של קהילות מורים צמח ובחן את
המחקר בחן את פעילותם של רכזי ביולוגיה מתיכונים שונים בישראל, החברים בקהילה מקצועית לומדת וירטואלית (VPLC) בזמן המעבר ללמידה דיגיטלית בתקופת הקורונה. החוקרות ביקשו לבחון כיצד ההחלטות שקיבלו הרכזים בזמן זה משקפות את מימדי זהותם המקצועית ומה היתה תרומת הקהילה המקצועית לתהליך קבלת החלטותיהם. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וממצאיו מבוססים על 17 ראיונות עומק שנערכו
המחקר המצורף נערך בקרב משתתפות קהילת מובילות של מדריכות למתמטיקה ביסודי ממחוז מרכז. המחקר ביקש לנתח ולאפיין פרקטיקות הדרכה מיטביות מצמיחות: פיתוח מנהיגות מובילה, מציאת הקשר בין למידה לביצועים, הגדרת התפיסות השוררות בקרב מדריכות המתמטיקה ביחס לתרומתה של למידה שיתופית צוותית, פיתוח מקצועי (ידע מיומנויות) ולמידת עמיתים בהיבטים קוגניטיביים ואפקטיביים בעקבות התנסות באסטרטגית משימה תהליכית
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©