בשלוש השנים האחרונות קיימנו במו"פ קהילות מקצועיות לומדות 12 מחזורים של קורסים למנחי קהילות דיגיטליות, ונרשמה בהם שביעות רצון רבה מאוד. הקורסים יצרו הד משמעותי במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, ואלו פנו אלינו לשיתופי פעולה עתידיים. בימים אלה מתקיים מחזור י"ג. אז איך נראית קהילה מקצועית לומדת? ואיך מכשירים מנחות ומנחי קהילות מקצועיות לומדות […]
המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם לצד, ולעיתים כאלטרנטיבה, להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה וכי תפיסת העולם העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (Professional Development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (Professional
בלוח המצורף שיתפנו מגוון כלים ומקורות מידע על למידה היברידית בעולם הקהילות. יש לכן.ם מקור מידע מוצלח או כלי שהתנסיתם בו בעבודה עם הקהילה שלכם? הוסיפו אותו ללוח.
"קול הקהילות" הפודקאסט של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת, עוסק בנושאים שונים הקשורים בעולם הקהילות המקצועיות. החל בהגדרות, הבנת הערך של הקהילות ותהליך ההסדרה שלהן, עבור באופן בו רואה המזכירות הפדגוגית את אפיק ההתפתחות המקצועיות הזה, האופן בו הן פועלות ומסייעות לחבריהן, תהליכי הלמידה בקהילות והתמיכה הנפשית והרגשית שהן מציעות לחברי הקהילות בתקופות קשות.
על הוראה וחווית חיים נוגעת. על שאלות ועל עוני, ועל היכולת להתחיל מחדש. למה לנוע? מה דוחף את האנשים לצאת, ליצור ליזום או ללמוד משהו חדש? אכילת מצה כמובן! המצה נקראת בתורה 'לחם עוני' שהכנתו ואכילתו נובעות מ'חפזון' היציאה ממצרים [1], אך עיון בפסוקים בספר שמות מגלה שהציווי על הכנת המצות קדם ליציאה בפועל שהיתה
כמה בדידות יש בתפקיד המורה. זו אמירה שחוזרת על עצמה הרבה במפגשי קהילות המורים. לרוב, מורה פועלת בכיתה לבד, ולא תמיד יש לה עמיתות להתייעץ איתן. היא בונה את השיעורים לבד, מתמודדת לבד עם תלמידות, תלמידים והוריהם, וגם עם המערכת. ברור לכולנו שהצורך בשייכות הוא בסיסי. בפירמידת הצרכים שלו הציב מאסלו את הצורך בשייכות מייד
מהן התכונות אשר עוזרות לנו להתפתח? ללמוד? מה גורם לאדם מסוים לקום בבוקר בהיר ולעשות מעשה? איך נוכל להניע אדם לפעולה? הדלק המניע את היוזמה לקבל החלטות ולפעול מקורו בכמה מנגנונים, ובהם מוטיבציה, צורך ורצון. מונח נוסף המתאר את היוזמה הזאת הוא "פַּעֲלָנוּת" (Agency, מתורגם לעיתים לעברית גם – שלא בצדק – כ"סוכנות"). תכונה זו
כולנו מכירים את ההתחלה. חברות וחברי הקהילה רק מכירים אלה את אלה, כולם מתנהגים בצורה מכובדת ומכבדת. זהו שלב שנאמרות בו המון אמירות, אך רובן "מעל פני השטח". ככל שתחושת הביטחון מתחזקת, כך החברות מרגישות נוח יותר להביא את עצמן. לעיתים זה נראה כמו ביקורת עלינו המנחות, על התוכן או על האופן. לעיתים זה בא
קבוצה של אנשים המתאספים יחד יוצרים רקמה אנושית שאנחנו מתייחסים אליה כאל "ישות קבוצתית". עוד לפני הפיכתה לקהילה, הישות הקבוצתית מתפתחת בשלבים, בדומה לאישיותו של אדם. המעבר משלב לשלב אינו קשור במשך הפעילות של הקבוצה, אלא באמון שנוצר בין חבריה, בתהליכים הקבוצתיים ובהנחיית המנחה. התפתחות הקבוצה יכולה להיתקע בשלב מסוים, ולמנחה יש חלק חשוב בניווט
קנבס מנהיגות הוא כלי עזר עבור הצוות המוביל של תוכנית הקהילה. הכלי פותח על ידי מנחי ומשתתפות קהילת מנהיגות תשפ"ב. הקנבס מאפשר לאפיין, למפות ולשקף את צורכיהם של חברי הקהילה, את מטרות הקהילה ויעדיה, את בעלי העניין, השותפים וקהלי היעד, ואת המשאבים שנדרשים כדי להתפתח יחד לכיוונים הרצויים לאורך השנים. ניתן להתייחס לכל סעיף בקנבס
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©