חברים וחברות בקהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) עוסקים לרוב בשאלות "כיצד נשפר את למידת התלמידים?"; "מה אנו רוצים שהתלמידים ילמדו?"; "איך נדע שהם אכן למדו זאת?" ו"מהם הנושאים שעלינו לעסוק בהם כדי להשיג יעדים אלו?" שאלות אלו מסייעות להגדיר את המטרות לעבודת הקהילה ואת התהליכים שיאפשרו להשיג אותן.
מעגל הלמידה בקהילה הוא מכשיר עזר שמטרתו לסייע לקהילה בהגדרת תהליך הלמידה, תוך כדי התבססות על הפרקטיקה של הקהילה ועל ניתוח של ייצוגי למידה. בדרך זו מקיימים חברי הקמ"ל למידה מקצועית אשר מסקנותיה יכולות לסייע להם לשפר את הפרקטיקה שלהם, ובהתאמה – את למידת התלמידים בכיתות.
למה להשתמש במעגל הלמידה?
שיתוף פעולה בין מורים וחקר בקמ"ל אינם תהליכים המתרחשים באופן טבעי, בפרט כשמדובר במורים שהם היחידים המלמדים תחום דעת מסוים בבית ספרם. ללא הגדרת תהליך ברורה והנחיה מסודרת, קשה מאוד להוביל תהליך של למידה שיתופית, ניתוח ייצוגים והסקת מסקנות אשר יוביל לשיפור בלמידת התלמידים. מעגל הלמידה מציע מתודה סדורה להובלת תהליך שכזה, ומסייע בלמידת עמיתים משותפת בקהילה.
מעגל הלמידה מאפשר יצירה של תהליך למידה תחקירנית ולא אנקדוטלית, מניח את היסודות ללמידה שיתופית ושיטתית ומאתגר את דפוסי המחשבה של חברי הקמ"ל. שימוש נכון במעגל מעצים את האוטונומיה של חברי הקמ"ל, משום שהם שאחראים לקביעת אבני הדרך להצלחה וליישום השלבים השונים בתהליך. עם זאת, אין פירוש הדבר שחברי הקהילה הם היחידים המעורבים בתהליך: אפשר וכדאי לשלב בתהליך הלמידה מומחים חיצוניים כדי שיסייעו בהתקדמות.
עריכת תהליך חקר שיתופי בעזרת מעגל הלמידה
השלב הראשון בעבודה עם מעגל הלמידה הוא הגדרת הצורך: יש לבחור סוגיה שהקהילה מבקשת לעסוק בה, ושנובעת מהפרקטיקה. אחרי בחירת הסוגיה יש לחקור אותה: לאסוף מידע על אודותיה, ללמוד מה נעשה בעבר בנושא ועל אילו דגשים יש לתת את הדעת. שלב זה כולל גם סיעור מוחות באשר לשאלה מה אפשר לעשות כדי לקדם את הסוגיה, ואילו אתגרים ניצבים בדרך להשגת המטרות. שלב זה מסתיים בחידוד הסוגיה הנדונה ובהסכמה על הדרך להשגת המטרות.
אחרי שהוגדרה הסוגיה יש לגבש תוכנית פעולה: תוכנית זו צריכה להתבסס על מידע עובדתי ולהישען על ייצוגים רלוונטיים, שמהם נוכל ללמוד על הסוגיה ועל הדרכים לפתרונה. שני שלבים אלו מתקיימים במסגרת מפגשי הקהילה, תוך קיום דיון פתוח וחופשי בנושא.
בשלב זה יוצאים חברי הקמ"ל לאסוף עדויות לנושא בשטח: ייצוגים כתובים, מצולמים, מוקלטים או מוסרטים שאפשר להביא לדיון ולניתוח בקמ"ל. ייצוגים אלו נאספים ומרוכזים לקראת דיון וניתוח בקמ"ל.
תחקור הייצוגים: אחרי איסוף המידע והייצוגים בנושא הנדון יכולים חברי וחברות הקמ"ל לפנות לתהליך הניתוח. הבחירה באופן הניתוח תלויה בסוג הייצוג הנדון ובשיטה שרוצים ליישם (ניתוח לפי מודל למידה מהצלחות, AIW, ניתוח ייצוגים כתובים, ייצוגי וידאו וכו'). אחד מחברי/ות הקהילה יהיה אחראי ל לרכז את המסקנות למסמך מסכם, שאפשר יהיה להציגו לקהילה ושסייע בהפקת המסקנות. דגש חשוב: השאירו מקום לחדשנות! הקפידו לאפשר לחברים ולחברות בקמ"ל להציע דרכים יצירתיות וחדשניות לפתרון בעיות, ורכזו את המסקנות מכל הדיונים בנושא במסמך מסודר כדי שתוכלו להציגו בשלב הסיכום.
סיכום והסקת מסקנות: בשלב זה חוזרים חברי הקמ"ל אל הסוגיה הראשונית ובודקים מה אפשר ללמוד מהמסקנות על אודותיה. מה למדנו? כיצד אפשר להשתפר בנושא? מהם הדגשים ליישום בכיתות? באילו נושאים בתחום הדעת רצוי ליישם את המסקנות? וכו'. בשלב זה יש לערוך גם רפלקציה על תהליך הלמידה שחוויתם: מה היה מוצלח ומה דורש שיפור? כיצד הרגישו חברי הקמ"ל בזמן העבודה המשותפת? ומה חסר להם בתהליך?
