ביום ראשון, 22 ביולי 2021, התקיים מפגש בהשתתפות צוות מו"פ קהילות מקצועיות לומדות, נציגות משרד החינוך, הגופים המלווים ויותר משמונים מובילי.ות וחברי.ות קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) שונות בישראל. מטרת המפגש הייתה לבחון כיצד מתקיימת הנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) בקהילות שונות, מה הם היתרונות והחסרונות באופן הנחיה זה, ואילו אפשרויות נוספות יש להובלת קמ"ל.
ממצאים העוסקים בהנחיה משותפת (הנחיה ב-CO) מתוך המחקר שנערך במו"פ קהילות מקצועיות לומדות מצורפים לפוסט זה.
אמ"לק
משתתפי.ות המפגש הציגו את החשיבות הגדולה שהם מייחסים.ות לעיסוק בתפקיד מוביל הקהילה ובמודל ההנחיה המשותף ולחיזוקם. הטיעונים בעד שימור מודל ההנחיה המשותפת היו מארבעה סוגים: טיעונים פדגוגיים – הערך המוסף שמביא כל אחד מהמובילים לקהילה; טיעונים אדמיניסטרטיביים – חלוקת נטל העבודה בין שני מובילים; טיעונים הנוגעים להתפתחות מקצועית – הדרך שבה תפקיד המוביל תורם למקצועיות ולניסיון של מוביל הקהילה; וטיעונים הנוגעים לערך הגדול עבור המובילים עצמם.
מרבית ההצעות לשינוי עסקו בדרכים להגדלת הקהילות באמצעות איגום משאבים, שינוי בהיקף של שעות תקצוב הקהילות, וחלוקה אחרת של שעות ההובלה.
מבנה המפגש
המפגש נפתח בדיון במליאה, ובו הציגו נציגות משרד החינוך (גב' עינת רום, גב' הדר גפני וגב' דיצה כהן) את קשיי התקציב הצפויים בשנת הלימודים הקרובה, ואת הרצון להגדיל בצורה ניכרת את מספר הקהילות.
בהמשך חולקו המשתתפים.ות לחדרי דיון ונשאלו שלוש שאלות זהות:
- אילו עוד מודלים להנחיה מוכרים לכם.ן?
- אילו חלופות אפשריות קיימות כדי לקדם את היעד של הרחבת מספר הקהילות בתקציב מוגבל?
- באילו תנאים ניתן לעבור ממודל אחד למודל אחר, למשל: מהנחיה ב-CO להנחיה על ידי מנחה יחיד.ה?
לכל חדר צורף "מתעד" אשר תיעד את השיח בחדרים. נוסף על כך, המפגשים הוקלטו. עיקרי הדברים מוצגים בהמשך מסמך זה.
להלן הנושאים העיקריים שעלו בחדרים השונים
התייחסות כללית של המשתתפים לנושא ההנחיה המשותפת:
רבים מהדוברים.ות בחדרים תיארו את אופן ההנחיה הנהוג בקהילה שלהם.ן. טיעון שכיח שעלה הוא חשיבות ההתאמה בין המנחים וההשפעה של התאמה זו על ההצלחה או הכישלון של קהילה. כן התפתח דיון בדבר הכישורים הנדרשים כדי להצליח בתפקיד מוביל קהילות: "כדי להוביל קהילה יש צורך בידע מקצועי ועוד הרבה כישורים". אלו, לדבריהם, נרכשים רק אחרי תקופה מסוימת כמוביל קהילה. אי לכך, יש חשיבות ברצף פעילות המוביל ובהשתייכותו לקהילת מובילים לאורך זמן.
רבים מהמשתתפים הביעו מורת רוח מהרצון להעביר את הקהילות למודל של הנחיה על ידי מנחה יחיד.ה, בין אם הסיבות לכך הן תקציביות או פדגוגיות. כפי שמשתמע מהציטוטים הבאים: "יש תחושה שמבקשים רולס רויס ומשלמים על וספה. לאורך השנים קיצצו ושינו: התחלנו עם יום הדרכה, ירדנו לחצי יום הדרכה, אחר כך ל-CO ועכשיו רוצים להגיע להנחיה ביחיד"; "מודל הקהילות אפשר להחזיק ולשמור את המורים בתקופה הקשה ביותר [מגפת הקורונה]. חלק מהתפקיד [של הקהילות הוא] גם חברתי ואוורור. המשמעות של זה אינה מבוטלת".
יתרונות ההנחיה המשותפת והצורך בה
רבים מהמשתתפים.ות ציינו כי ההנחיה המשותפת חיונית בעיניהם להצלחת הקהילה. הסיבות לכך מגוונות:
חלוקת עומס העבודה
כפי שהסבירה אחת המשתתפות, "זו משימה גדולה להקים ולפתח קהילה, כבד לאדם אחד […] לקהילות חדשות זה מאוד משמעותי שיהיו שני מנחים". אחרת ציינה כי "במודל של מנחה בודד עם תמיכה של חברי הקהילה יש עומס גדול על המנחה". אחר ציין כי "כדי להוביל קהילה דיסציפלינרית צריך להיות סוג של קוסם, זה דורש מגוון גדול של מיומנויות, ובדרך כלל כדי להגיע לכך צריך שני אנשים".
ערך חינוכי ופדגוגי של הובלה משותפת
"ישנה משמעות פדגוגית גדולה להובלה ב-CO", ציינה אחת המשתתפות, "[זה] מעשיר ומשדרג מאוד את הקהילות". אחת המשתתפות הסבירה כי "CO מאפשר תגובתיות ורפלקציה פנימית בתוך הקהילה, מעקב אחרי תהליכים רגשיים וחברתיים, חיבור בין נושאים ערכיים ורגשיים בין חברי הקהילה. כל דבר בקהילה נושא אופי של מודלינג שתכליתו פיתוח יכולות ההוראה של החברים, להרחיב את מנעד ההוראה של המורה בשטח ולהכניס קולות נוספים להוראה. הנחיה משותפת היא המודל להטמעה של צורת המחשבה הזאת". "הובלה במשותף", ציינה אחרת, "היא אינהרנטית ללב של עבודה קהילתית. קהילת לימוד מערערת על מבנה היררכיה של העברת הידע וזה מקור הצלחה שלה. יש חשש שאם לא יהיה CO זה יהפוך להשתלמות ויהיה פינג פונג בין מנחה למשתתפים".
תפקיד מוביל.ת קהילה כשלב בהתפתחות המקצועית של עובד.ת ההוראה
לדברי אחת המשתתפות, "לאורך זמן הובלה ב-CO היא התמריץ העיקרי למובילי קהילות: המודל מספק למובילות יכולת ללמוד אחת מהשנייה, יכולת להשלים אחת את השנייה, לייצר סינרגיה ולחבר את נקודות החוזק אחת של השנייה, לייצר יחד הרגשת מסוגלות מתוך שותפות לבנייה של מהלך ארוך טווח". אחרת הסבירה כי "מחקרים מראים שמודל shared leadership הוא לא scalable וגם לא sustainable". לדבריה, "קשה לשמור על מורה מוביל במערכת, ולוקח המון זמן להכשיר מורה מוביל שאחר כך גם תורם למערכת בדרכים שונות. זה חלק מהקידום המקצועי שלהם. [אם נשנה את מודל ההנחיה] נפספס את היכולת לקידום מקצועי משמעותי". לדברי אחרת, "ההדרכה ב-CO היא חוויה מרכזית, בונה ומעצימה למובילים עצמם. גם כך קשה למצוא מובילים וכיצד להעצימם. וזה חשוב גם לחברי הקהילה – כי אין אדם אחד שטוב בכול".
חשיבות הרציפות והליווי לאורך זמן
טיעון זה חזר אצל רבים.ות מהדוברים.ות. הדיון בנושא, לדברי משתתף אחד, "מחדד את המושג "רציפות חינוכית": חשובה נוכחות רציפה של א.נשים שמלווים.ות את הקהילה מינקות ועד בגרות. כמו בהורות. אי אפשר להחליף מובילים.ות, [אם יעשו כך] יהפכו הקהילות לסתם מקום לשחרור קיטור". לדברי אחת המשתתפות, "חשוב שאותו אדם ילווה קהילה לאורך זמן, אנשים שלמדו את הקהילה ועברו את שלב ההתבגרות של הקהילה עם הקהילה. לשם כך צריך להכשיר מוביל לאורך זמן. זה תהליך ארוך טווח".
מענה חלופי להגדלת קהילות בזמנים של קיצוץ בתקציב
שינוי מודל ההנחיה ב-CO: כשהמשתתפים.ות נשאלו כיצד אפשר לדעתם.ן לשנות את מודל ההנחיה, הדיון נסב על דרכים אלטרנטיביות להובלת קהילה. המשתתפים.ות העלו רעיונות שונים, וציינו שוב ושוב כי העיקרון המנחה אותם.ן בתשובתם.ן הוא שימור היתרונות הקיימים כיום.
רבים מהמשיבים אמרו כי הם סבורים שמעבר למנחה אחד.ת אפשרי בעיקר כשהקהילה ותיקה ומתורגלת בעבודה יחד. שינוי זה אפשרי משום שחברי הקהילה יוכלו לקחת על עצמם חלק מנטל ההובלה. "לקהילות ותיקות יותר אפשר לחשוב על מנחה מתחלף מתוך הקהילה, או על מודלים אחרים", אמרה אחת המשתתפות. "אחרי שכולם מנוסים ההכנה מעט קלה יותר. אפשר גם לצמצם את זמן ההנחיה של שני המנחים ולהציע עבודה בחדרים בהנחיית משתתפים בלבד. לבסוף המשתתפים יעבירו סיכום כדי שהקהילה כולה תלמד". אחרת אמרה כי "כשיש ותק בהנחיה [ולא בהכרח בקהילה] ניתן לוותר על CO [הנחיה משותפת] אבל לבחון סופרוויזן". משתתפת נוספת אמרה כי "חשוב שבשנתיים-שלוש הראשונות לא נוותר על ה-CO. אנשים בקהילה מרגישים בנוח לשתף בכל מיני מקרים אינטימיים ובכישלונות שלהם. זה לא מובן מאליו. כשיש שיתוף אמיתי בקהילה זה בין היתר בגלל ההנחיה הטובה ב-CO".
מנגד, היו שאמרו כי דווקא קהילה ותיקה חייבת שני מנחים: "בקהילה חדשה יש לנו הרבה ידע כך שמנחה אחד יכול להחזיק את הקהילה. בקהילה ותיקה חשוב לשמר את מודל ה-CO", אמרה אחת המשתתפות. אחרת אמרה כי "בקהילות ותיקות הקושי הוא לחדש ולשפר, ואת זה קשה לעשות לבד". אחת המשתתפות הציעה "לאפשר שלושה מנחים על שתי קהילות", אך נענתה כי "שיתוף מובילים בין קהילות פוגע במרקם העדין של הקהילה. רמת האינטימיות משתנה וזה פוגע בדיון".
רבים מהמשתתפים.ות הדגישו כי כדאי לשנות את מודל ההנחיה באופן מדורג ולא חד מדי, כדי שהעבודה בקהילות הקיימות לא תיפגע. אחד משתתפים הציע לתכנן את השנה הקרובה כשנת פיילוט למודלים חדשים. "אני מציע סל אפשרויות לכל תחום דעת, [שבמסגרתו חברי כל קהילה] יוכלו לבחור את המודל המתאים ולעשות חשיבה מחדש עוד שנה". אחר אמר כי הוא לא רואה דרך שבה אפשר לוותר על ההנחיה המשותפת: "אנחנו לא יכולים להציע אלטרנטיבה כי זה מערער בכך על המטרה של הקהילות. צריך להשהות את הגדלת ההיקף של הקהילות כדי להשאיר את ה-CO. קהילה שתעבור ליחיד לא תחזור ל-CO בהמשך".
חלק מהמשתתפים הציעו לשלב את משתתפי.ות הקהילות בהובלת הקהילות: "אנחנו רוצים שהמשתתפות בקהילות יהיו יותר מעורבות בהובלת הקהילה", אמר אחד המשתתפים.
איגום משאבים
חלק מהמשיבים הציעו דרכים שונות לאיגום משאבים, כדי לתמוך במובילי הקהילות השונות. "אני מציע לשמר את מודל ההנחיה ב-CO", אמר אחד המשיבים. "כל המובילים יכולים להתארגן יחד ולתמוך אחד בשני. מובילי קהילות יכולים לבנות דברים גנריים לכלל הקהילות באותו תחום דעת, וכך לקצץ במספר השעות". אחת המשתתפות אמרה כי ייתכן שהתקציב לקהילות צריך לבוא בחלקו על חשבון ההשתלמויות: "אולי הפתרון צריך להיות ארגוני. אולי לא לשנות תקציב אלא לחתוך אחרת את תקציב הפיתוח המקצועי בכלל. להגדיל את מספר המשתתפים בקהילות ולא לפגוע במהות של הקהילות. לאגם משאבים, למזג השתלמויות וכדומה".
אחת המשיבות התייחסה לתפקידים הנוספים שממלאים המובילים: "הם גם עוסקים בפיתוח ועל פיתוח, כידוע, אין תגמול. אני לא רואה אפשרות לקיצוץ אלא לעשות מדרג על פי מספר חברים בקהילה, מידת הטרוגניות, ותק וכו'. זה משהו מאוד פרטני שצריך להחליט באופן ספציפי לקהילה ספציפית. לא משהו גורף". אחד המשיבים הציע לאחד קהילות ותיקות, כדי להקטין את הדרישה למובילים.
שינוי מודל ההפעלה של הקהילה (היקף שעות)
חלק מהמשיבים.ות הציעו שימוש גמיש במשאבים שמעמיד משרד החינוך לרשות הקהילות. כך למשל, התייחסו למודל התקצוב לקהילות (30 שעות ו-60 שעות) והציעו תכנון אחר של השעות: "פירוק המבנה של 30 שעות לחלקים שאפשר לשחק איתם", לדברי אחת המשתתפות. אחרת אמרה כי "אולי כדאי לאפשר הרבה קהילות עם פחות שעות לחטיבה עליונה השנה. 45 שעות במקום 60, ועם ההפרשים שיצטברו [אפשר יהיה] לפתוח את הקהילות הנוספות […] אפשר להשלים את השעות גם מפעילויות אחרות שממילא נחשבות 15 שעות בלבד". אחד המשתתפים הציע "לשתף את צוות ההדרכה – גם אם אלו לא נמצאים בקהילת המובילים – כדי שיעבירו תכנים מקצועיים ויורידו את העומס מהמנחה". הדבר מאפשר, לדבריו, גם חשיפה אינטימית יותר לצוות ההדרכה.
חלופות לאופן תקצוב הקהילות
כמה משתתפים.ות הציעו לנסות ולתקצב את הקהילות גם דרך רשויות מקומיות/מחוזות: "אפשר לאפיין ולדרג את התקציב. אפשר לחפש תקציב גם מהמחוז ומהעירייה", אמרה אחת המשיבות. אחרת הציעה "למצוא גורמים נוספים שייתנו תקציב. למשל מועצות, עיריות (דוגמת עיריית בית שמש)".
