מודל שבעת ה-P הוא כלי עזר לתכנון והערכת הקהילה המקצועית הלומדת (קמ"ל) שלכם.

המודל צמח מתחום הייעוץ הארגוני כחלק ממערך העבודה עם ארגונים המבקשים לשנות את הפרדיגמות המונחות בבסיס העבודה שלהם והוא שואב השראה מצמיחת מושג הקהילות, שהפך בשנים האחרונות שכיח ומקובל בארגונים במגזרים ובתחומים שונים. המודל נשען על שבעה יסודות שזוהו כמרכיבי תהליך בניית ושימור הקהילה במקום העבודה: מטרה, אנשים, מקום, השתתפות, מדיניות, צמיחה והתפתחות וביצועים.

קמ"ל היא קבוצת מורים בעלי בסיס משותף רחב, אך עם דרישות ורצונות שונים, כישורים שונים ורמת מוטיבציה שונה, אשר מתכנסים כדי לשפר את יכולות ההוראה שלהם ולקדם את הלמידה בכתה.

שבעת היסודות במודל המוצע יסייעו למובילי הקמ"ל ולחבריה להגדיר את מטרות הקהילה באופן שיתופי, יסייעו בחיזוק תחושת השייכות של החברים, יעזרו ליצור תהליך עבודה ברור ושקוף ויאפשרו מעקב אחרי ההתקדמות להשגת המטרות:

1. מטרה: (Purpose)

השאלה הראשונה שעלינו לשאול בצאתנו למסע היא מדוע בעצם הקמ"ל שלנו – זו שאנו מבקשים לבנות ולקיים – צריכה להתקיים? מה המטרה שלה? מה החשיבות שלה? במה קיומה ישנה את המציאות ויתרום למשתתפים בה?

הגדרת מטרה/ות ברורה/ות לקמ"ל תאפשר לנו לקבל החלטות, לתכנן תהליכים ולעקוב אחריהם על מנת לבדוק האם אנו אכן מתקרבים למימוש המטרה אותה הצבנו. לחילופין, נוכל לחשב מסלול מחדש ולהציב מטרות חדשות שייתכן ועלו מהעשייה בשדה המקצועי. במקרה של קהילות מקצועיות לומדות של צוותי הוראה מטרת העל היא שיפור למידת התלמיד. בהתאם לכך, המטרות האופרטיביות עשויות להיות קידום הלמידה על ידי ידע מהשדה וקיום מרחב בטוח המאפשר למשתתפים להשמיע את קולם המקצועי.

עלינו לוודא שהמטרות אותן נציב לא עומדות בסתירה למטרות העל של משרד החינוך, המחוז או בית הספר בו אנו עובדים. בנוסף, עלינו לבחון אילו הזדמנויות נוספות מייצרת הקהילה עבור החברים בה.

2. אנשים – People 

כמובילי קהילות חשוב להכיר ולהבין: מי הם המורים החברים בקמ"ל? מה מניע אותם? מדוע הם כאן? מה הם מביאים עמם ומה הם מעוניינים לקבל? חשוב להבין ולזכור שלמרות שלחברי הקמ"ל יש בסיס משותף רחב, כל אחד מהם מביא חוזקות מסוימות וצרכים שונים. לכן, במקביל לבניית החוויה הקהילתית חשוב לערוך היכרות עם ובין המשתתפים השונים, הצרכים שלהם, המוטיבציה מאחורי הכניסה שלהם לקמ"ל, הבנת התפיסות החינוכיות שלהם והיעדים המקצועיים שלהם. מעניין לבחון את מהלך ההכרות עם המשתתפים כמהלך מתמשך. כלומר, במקום פעילות הכרות בודדת בתחילת התהליך, לקיים בכל מפגש פעילות המסייעת לחברים להכיר לעומק אחד את השני ואת עצמם ממקומות חדשים.

3. מקום – Place

המקום בו מתכנסת הקמ"ל הוא מרכיב מהותי בזהותה: האם המפגשים מתקיימים במקום קבוע? האם ניתן לקיים חלק מהמפגשים במיקום לא פורמלי כמו בית של אחד המשתתפים, פארק או מסעדה? האם ניתן לקיים חלק מהמפגשים במקום המעצים את הזהות המקצועית של המשתתפים, כמו הכיתה או בית הספר בהם הם עובדים? האם המקום בו נפגשים מעורר השראה? נוח להגעה? מאפשר שיתוף אינטימי?

בבואנו לחשוב על מקום מפגש לאורך זמן כדאי לתכנן על מקום קבוע וניטרלי למרבית המפגשים, ובמקביל לקיים מדי פעם מפגשים המזמנים יציאה מאזורי הנוחות, שכן מהלך כזה מעורר חשיבה, יצירתיות, ייצור של שיתופי פעולה מפתיעים וגילוי כוחות פנימיים.

בימים אלו, בהם כל הפעילות של הקמ"ל מתקיימת בצורה דיגיטלית, חשוב להתייחס לנקודות הבאות: באילו אופנים נערכים המפגשים הדיגיטליים (א-סינכרוני/סינכרוני)? מה הפלטפורמה הדיגיטלית בה נעשה שימוש? האם כל המשתתפים חשים בנוח עם הפלטפורמה שהוצעה עבור מפגשים אלה? באיזה אופן הפלטפורמה משפיעה על ההשתתפות ותחושת השייכות? אילו יתרונות באים לידי ביטוי במפגש הדיגיטלי?

4. השתתפות –Participation

המשתנה המשפיע ביותר על האפקטיביות של הקמ"ל הוא רמת ההשתתפות של חבריה, פעולה הנובעת מזיהוי הערך שבהשתתפות זו. לכן, הצעד הראשון הוא להביא את החברים לתחושת שותפות בקביעת המטרות תוך התייחסות משמעותית לקולם של המשתתפים ועריכת דיון פתוח ולא ביקורתי.

הצעד הבא הוא הפנמת ההבנה שלהשתתפות פנים רבות. עלינו ועל המשתתפים להכיר את האופנים השונים בהם הם יכולים לתרום לתהליכי העבודה והלמידה בקמ"ל. בקהילות לא מעטות אחוז קטן בלבד מהחברים תורם לפיתוח התוכן. חשוב לטפח את הקבוצה הזו ולמנף אותה, אך חשוב גם להכיר למשתתפים האחרים דרכים שונות לתרום, תוך ניסיון לעמוד על הסיבות להשתתפות המועטה. דוגמה לפרקטיקה המעלה את אחוז ההשתתפות ואת מספר המשתתפים היא יצירת וקיום חוויות חוזרות אשר החברים מודעים לקיומן, ככל שחוויות אלה חוזרות הן הופכות למעין טקסים המתגברים את תחושת השייכות והמסוגלות של המשתתפים. פרקטיקה נוספת היא יצירת מרחב מעצים, בו המשתתפים מציגים ומשתפים בעשייה החינוכית שלהם. היכרות עם תחומי הידע שלהם מאפשרת הזמנה למשתתפים נוספים לבטא את עצמם ולשתף בידע שלהם.

הסרטון המצורף מרחיב בנושא רמות השתתפות ברשת:
sharing, cooperation, collaboration

5. מדיניות – Policy

חשוב שכל קמ"ל תנסח לעצמה שפה פנימית ונורמות המשרתים אותה ואת מטרותיה. קביעת מדיניות כזו מאפשרת למשתתפים להבין את הגבולות בתוכם פועלת הקמ"ל. הכרת הגבולות מעניקה ביטחון לפעול ולתרום משמעותית תוך חתירה למטרת העל של הקמ"ל. על הנורמות להיות ברורות, נגישות ומקובלות על כל המשתתפים.

6. צמיחה והתפתחות – Progress

כישות אנושית דינמית על הקמ"ל לצמוח ולהתפתח באופן המזמן למשתתפים חוויות מעצימות ומפתח אותם מקצועית ואישית. על הקמ"ל להגדיר באילו אופנים החברים בה היו רוצים להתפתח – מקצועית ואישית – בתוך הקמ"ל ואיך הקהילה יכולה לחזק את התהליך ולתמוך בו. בנוסף עלינו לשאול מה ציר ההתפתחות הרצוי של הקמ"ל לאורך השנים? מה ייחשב כהתפתחות בתחום הלמידה בקמ"ל? באיזה אופן בו הקמ"ל צריכה לקבל לתוכה חברים חדשים?

7. ביצועים – Performance

חלק חשוב בלמידה בקמ"ל הוא הבנת הדרך בה נתפסת ונמדדת הצלחה. איסוף נתונים וניתוחם משמש את הקמ"ל להעריך את מידת התפתחותה ביחס למטרות אותם שהוצבו בתחילת ולאורך התהליך. הערכת ביצועי הקמ"ל יכולה להתקיים בכמה רמות:

  1. תוכן: האם תהליכי תחקור ייצוגי ההוראה והלמידה מסייעים לטיוב ההוראה בכיתה? האם הדיונים סביב הסוגיות שנידונות בקמ"ל עוזרות לפתרון בעיות ודילמות של המשתתפים בקמ"ל?
  2. השתתפות: כיצד נסייע לפתח אצל החברים בקמ"ל חווית השתתפות חיובית? כיצד נעודד אותם לתרום ולהשתתף יותר?
  3. מטרה: ולבסוף, איך נוודא כי הקמ"ל משיגה את המטרות שהוצבו? והאם מטרות שהושגו עולות בקנה אחד עם מטרות בתי הספר/המחוז/המשרד?

תוכלו להיעזר בכרטיסיות המצורפות ובמערך השיעור כדי ליישם את המודל.

לקריאה נוספת

585
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

קרא גם:

תפריט