19 באוגוסט 2024

הפוסט המצורף מכיל כלים ומתווים שונים לפעילויות היכרות בקהילה ("צ'ק אין) והוא יכול לסייע למנחי ומנחות קהילה בתכנון המפגשים.  

שייכות היא צורך אנושי מולד, אשר תואר בהרחבה בתאוריית הצרכים של מאסלו הידועה גם כהיררכיית/פירמידת הצרכים של מאסלו). היררכיית הצרכים של מאסלו היררכיית הצרכים של מאסלו (Maslow) היא תאוריה שפיתח אברהם מאסלו בשנות הארבעים, והיא מתמקדת במוטיבציה האנושית. לפי התאוריה, לבני אדם יש סדרה של צרכים בסיסיים שחייבים להתממש כדי שירגישו מסופקים ובעלי מוטיבציה. צרכים

כל מערכת יחסים יעילה מושתתת על אמון בין המעורבים בה. איך בונים אמון? איך משמרים אמון? איך בונים אותו מחדש כאשר הוא נסדק או נשבר? על שאלות אלה עונה פרופסור פרנסס פריי (Frances Frei)  מאוניברסיטת הרווארד בשיחת טד מרתקת. פריי טוענת שאם נלמד לתת אמון זה בזה נוכל לקדם את החברה האנושית באופן חסר תקדים. עם

השימוש במתווים (Protocols) לשם קידום שיח עמוק וחקרני בקרב עמיתים התפתח לראשונה כחלק מתפישת העבודה של "קהילות חברים נחוצים" – Critical Friends Group, CFG. קהילות חברים נחוצים הוגדרו לראשונה על ידי ארגון National School Reform Faculty (NSRF) בארצות הברית. זהו סוג של קהילה מקצועית לומדת (PLC) שמאופיין בשימוש מכוון בשיח מובנה המתבסס על מתווים (Protocols).

מהו מתווה שיח (פרוטוקול)? מתווה – דרך סטנדרטית ומוסכמת לביצוע משימה. תהליך שניתן לחזור עליו ולשחזרו. השימוש במתווים (פרוטוקולים) בקרב קהילות למידה מסוגים שונים הולך וגובר בשנים האחרונות, ומטרתו לקדם שיח עמוק וחקרני בקרב עמיתים. השימוש במתווים התפתח לראשונה כחלק מתפיסת העבודה של קהילות חברים נחוצים (Critical Friends Group; CFG). קהילות אלה הוגדרו על ידי

המטרה המרכזית של למידה מהפרקטיקה היא לפתח אצל המורים ידע וחשיבה אפיסטמיים על אודות הפרקטיקה: כשירות מורכבת שכוללת מארג של מיומנויות חשיבה ועשייה. לאור זאת, חקר הפרקטיקה, כמו גם הבנייתה, נשענים על תיאוריות מתחום פיתוח החשיבה. המושג ידע מטה-אסטרטגי שמקורו בתחום החשיבה מתאים לשימוש גם בהקשר של חקר פרקטיקה. ידע מטה-פרקטי (בהשאלה מידע מטה-אסטרטגי) מתייחס

המטרה המרכזית של למידה מהפרקטיקה היא לפתח אצל המורים ידע וחשיבה אפיסטמיים על אודות הפרקטיקה החינוכית: כשירות מורכבת שכוללת מארג של מיומנויות חשיבה ועשייה. בסרטון המצורף מציג אבשלום סולימן, המוביל את קהילת מנחי.ות קהיל"א (קהילות לימוד לאומנויות) של מכללת ספיר ואגף א' לאומנויות במשרד החינוך, את מודל ממ"י לחקר הפרקטיקה של מנחה קהילה. ממ"י: מתכלל/ת,

כיצד אפשר להתמודד עם קושי נקודתי של תלמידים בהבנת נושא מסוים? מה עומד בבסיס הקושי הזה? האם הבעיה היא באופן ההוראה? או שישנן תחומים נוספים שחשוב לתת עליהם את הדעת? ובכלל, אילו פרקטיקות עומדות לרשות המורים והמורות בתחום דעת מסוים בבקשם להתמודד עם בעיה זו? פוסט זה יתמקד בגישת לחקר הפרקטיקה המכונה "חקר שיעור" (Lesson

למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה. על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך