למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה.
על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך שינויים בפרקטיקה שלהם. מָשׁוֹב עמיתים שכזה ניתן כאשר מורים חוקרים יציגו ייצוגים שונים של עבודתם (כגון: מערכי שיעור, סרטונים של כיתתם, עבודות תלמידים וכדומה) , תהליך שמאפשר שיח מקצועי המתבסס על דוגמאות קונקרטיות ואותנטיות של הוראה ולמידה ובך מאפשר לקבל החלטות לגבי שינויים ושיפורים שניתן לבצע בתהליכי ההוראה-למידה- הערכה.
פעילויות תחקור ומשוב אלו מבוצעות לעיתים קרובות במסגרת של מפגש צוות, קהילה או סדנה, אך עשויות להתרחש גם בקרב שיח לא פורמלי של מורים.
יש דרכים רבות לחקור את פרקטיקות הניהול שלנו ולשפרן. רבות מהן מתבססות על תהליכים מחזוריים הכרוכים בתכנון, בהתבוננות עצמית, בהסקת מסקנות ובשיפור. שתי דוגמאות בולטות לכך מתחום החינוך הן "מחקר פעולה" ו"מחזור למידה".
אם כך, חקר הפרקטיקה (או: למידה מהפרקטיקה) הוא תחום המבקש לפתח אצל המורים ועובדי הוראה גישה חקרנית ביחס להוראה וביחס ללמידה באמצעות שימוש בעדויות וייצוגים אותנטיים. תפיסה זו הינה הבסיס ללמידה המקצועית של מורים בקהילות.
ייצוג הוראה /למידה מוגדר במחקר כ "כל חומר שמייצג הוראה לטובת הצורך של המשתתפים להגיע להבנה על הסוגיה שדנים בה, לטובת קידום מחקר חינוכי או התפתחות מקצועית כמורה" (Herbst and Chazan, 2011).
ייצוג מוצלח הוא כזה הממוקד בבעיה או בנושא אותו אנו רוצים לשפר, ועשיר – כזה שמציג פרטים רבים ועובדות שונות על אודות האירוע הנחקר. ייצוגי למידה מציעים אפשרות להתייחס לסביבת העבודה המקצועית של מורים בכל הקשור לתכנון שיעורים ומטלות, להערכת תלמידים ולשיפור תהליכי למידה והוראה.
השימוש בייצוגי הוראה מגוון ועשיר מאוד ומבוסס היטב במחקר: בין היתר נעשה שימוש בניתוח סרטוני וידאו של פעילות המורה בכיתה או של תלמידים בודדים (Boaler and Humphreys 2005; Borko 2016), חקרי מקרה כתובים (Smith et al. 2004), תוצרי תלמידים (Heid et al., 2015), סרטוני/קטעי אנימציה (Herbst et al. 2016), קומיקס (Herbst et al. 2011), תמונות (Carter et al. 1988) או בשילוב של כמה ייצוגים יחד.
בעזרת עדויות המורים מתוודעים לעבודתם באופן שהיא מתבצעת בפועל והדיונים על ההוראה הופכים למעשיים ומכווני שיפור. תהליך זה מאפשר למורים לחדד את הקשר בין פעולות ההוראה שהם מבצעים לבין איכות למידת התלמידים.
ניתוח נתונים ועדויות שמורים מביאים לקהילה מקצועית לומדת עלול לגרום למציגים לחוש שהם או תלמידיהם חשופים בפני עמיתיהם ונתונים לביקורת שלהם. השימוש במתווים (protocols) מאפשר למשתתפים להתבונן בנתונים באווירה שיתופית ולא שיפוטית תוך ביצוע תהליך מסודר ומובנה של חקירת הייצוגים.
