איילת קריספין, מובילת קהילת מורי המתמטיקה במודיעין מתארת את התהליך שעברה הקהילה ומשתפת בעשרה טיפים להובלת קהילה משגשגת (מתוך: הגיע זמן חינוך).
"איילת, תקשיבי, אל תעלבי, אבל הרעיון הזה לא נראה לי", כל העיניים הופנו אלי ואל הרכזת הוותיקה שהטיחה בי, באמצע השתלמות רכזים ומורים, את דעתה על הרעיון שלי, להקים קהילת רכזים ומורים מובילים למתמטיקה בחט"ב. "אני לא חושבת שיהיה לי מה לעשות בהשתלמות של 3 שנים ברצף", המשיכה. "אני מורה בתחום כבר קרוב ל-30 שנה, רכזת קרוב ל-20 שנה. אני חושבת שזה מיותר לכפות עלינו את זה. מה גם שעם הוותק שלי, לא יהיה לכם הרבה לחדש לי".
הסברתי שמדובר במשהו חדש ומיוחד, לא בעוד השתלמות רגילה. ניסיתי להסביר שמדובר במשהו שאף רכזת עדיין לא חוותה. רוב הרכזות לא השתכנעו, אבל אני ידעתי, ברגע שייכנסו לזה, הן ישנו את דעתן ב-180 מעלות.
והשאר היסטוריה. כך הקמנו את קהילת רכזות מתמטיקה ומורות מובילות בחט"ב בעיר מודיעין והסביבה, בהובלה שלי, יחד עם מר גלי שמעוני, ראש תחום המתמטיקה במרכז הישראלי למצוינות בחינוך ובחסות קרן טראמפ.
הרכזת ש"לא היה לה מה ללמוד", היא היום אחת המובילות של רעיון הקהילה, לא מפסיקה לתרום רעיונות מקוריים בכל מפגש ולשתף אותנו בהצלחות שיש לה בבית הספר, בעקבות הפעילות בקהילה (כולל לא מעט תמונות בווטסאפ). היום היא נלחמת שהקהילה תמשיך לפעול עוד שנים רבות. "ברגע שעשיתי את הסוויץ' במוח", היא משתפת, "והבנתי שיש דרכים יצירתיות ללמד מתמטיקה וגם לרכז ולסחוף את הצוות שלי – כל צורת העבודה הבית-ספרית שלי השתנתה. אני נהנית מהרעיונות החדשים שלמדתי, התלמידים שלי נהנים וכך גם הצוות שלי".
איך זה עבד?
בתחילה, מפגשי הקהילה התקיימו אחת לשבועיים, כאשר מדי פעם הגיעו מרצים אורחים לשתף, להפעיל ולסחוף אותנו, במקביל לדרכי ההוראה היצירתיות שגלי ואני העברנו למשתתפים. כלים טכנולוגיים חדשים, רעיונות לשימוש בהם, אמצעי המחשה שונים ומגוונים וכל זה העשיר ומעשיר את המורות, הרכזות ותלמידיהם, שכן הם זוכים במורים לומדים וחדשניים.
פעמיים במהלך התקופה התקיימו ביקורים במכון הל"ב באוניברסיטת בר-אילן. בביקורים התנסינו בסדנאות מדהימות, סימולציות מורה-תלמיד, הרצאות ידע וההתנסויות, שערכן לא יסולא בפז.
התחושה היתה שונה מאוד מהשתלמות רגילה. בנינו דברים לאט לאט. דרך הסדנאות בהן השתתפנו, המורים המורות התחילו לשתף אלו את אלו, להביא את עצמן למפגשים, על-מנת לבנות את הקהילה, תוך כדי שיח מרתק, הקשבה אחת לשנייה ועידוד הדדי. חלק ניכר מהזמן הוקדש ללמידה מהשטח ולהעלאת נושאים לדיון על ידי המשתתפים. אף מורה כבר לא היתה מוכנה להפסיד מפגשים.
הצבנו סטנדרטים חדשים לניהול ישיבות הצוות הבית ספריות. לא עוד ישיבות סטנדרטיות, בהן הרכזת שואלת לאן הגענו ואומרת לנו מה עוד צריך להספיק, אלא ישיבות המתנהלות בצורה של קהילה, בה כל מורה בתורה מפעילה את הצוות, נוסכת בו מוטיבציה ומניעה אותו לעשייה וחשיבה יצירתית ופריצת גבולות.
גם בתקופת הלמידה מרחוק לא נשארנו לבד. המשכנו להעשיר זו את זו גם במפגשים דרך הזום ועד היום, בשל הגיבוש המיוחד שנרקם בין חברות הקהילה, אנחנו משתפות אחת את השנייה ברעיונות ובדילמות בהוראה.
מורי הקהילה משתפים ב-10 טיפים שרכשו בתהליך:
1. גיבוש תורם להוראה
אנחנו מאמינות שכאשר קיימת קהילה מגובשת ועבודת צוות איכותית בין המורים בצוות מתמטיקה, יש לכך השפעה משמעותית על התלמידים. התלמידים חשים שיש אחידות, שיש גב לדברים הנאמרים ושהמסגרת ברורה אצל כל המורים. בעקבות כך, משתפרת תחושת האמון של התלמידים במערכת ובצוות המקצוע ובאופן ישיר עולה המוטיבציה וגובר הרצון ללמוד מתמטיקה ולהצליח. כל זה משפיע כמובן גם על ההישגים.
2. התאהבות במתמטיקה
כאשר מורה רואה כי תלמידיו נהנים מהשיעור בעקבות הרעיונות מהקהילה, זה גורם לו לרצות לחשוב ולהתפתח עוד, מה שגורם לתלמידים לאהוב יותר את המקצוע.
3. השקיעו בישיבות צוות אפקטיביות
בעבר, ישיבות צוות היו מתקיימות על הדרך – טלפונית, בהפסקות, בסוף יום וכו'. בקהילה למדנו למסד את ישיבת הצוות, לדרוש שלא יפריעו לנו, שלא ייקחו מורה למילוי מקום בזמן שהן מתקיימות ועוד. בנוסף, הישיבות התחילו להיות ישיבות מפתחות צוות: מקום לשיתוף ולמידת עמיתים, מקום שבו אפשרנו דיונים על הנעשה מבחינה לימודית והתנהגותית.
4. למידה מטעויות
בישיבות הצוות הסתכלנו יחד על שגיאות נפוצות של תלמידים בנושאים השונים ותיכננו את הלמידה, כאשר אנו מתבססים עליהן. בזמן למידה של נושא חדש, הצגנו את הפתרון השגוי ודרכו למדנו כיצד להימנע ממנו ולהגיע לפתרון הנכון. לאחר בדיקת מבחנים, איתרנו את הטעויות והגענו לכיתות תוך הצגת השגיאה לתלמידים, שיח על השגיאה והצעת רעיונות איך להימנע ממנה.
5. אקלים חיובי בצוות
חלק בלתי נפרד מיצירת קהילה הוא יצירת אקלים חיובי. לא לוותר על חגיגת ימי הולדת של חברי הצוות כחלק מהל"וז של הישיבה. בנוסף, הישיבות החגיגיות שמעצבות לדעתי את השנה ואת השנה הבאה אחריה הן ישיבת פתיחת שנה, בה אנו מציבים יעדים וציפיות וישיבת סיום שנה, בה מעלים סיכום כל הפעילויות המיוחדות של שנה זו ומתכוננים לשנה הבאה.
6. משחקים ולומדים
כחלק מהתהליך בקהילה, למדנו את כלי המשחוק והמשחקים, שהם אמצעים שניתן לייעל איתם את כל נושא למידת המתמטיקה, בכל שכבה. שילוב משחקים בהוראת המתמטיקה להקניית נושא או לסיכום נושא, תורם רבות להבנת החומר הלימודי, משפר את האווירה בכיתה, מפחית חרדות מלמידת המקצוע, מחזק את הביטחון העצמי של הלומד ומאפשר לו לחוות הצלחות שעליהן הוא מקבל משוב מיידי. המשחק יוצר גם הזדמנות לשיח מתמטי בין המשתתפים וללמידת עמיתים.
7. רעיון למשחק 1
משחק "סולמות ונחשים": נסמן מספר משבצות בסימן שאלה ואם תלמיד מגיע למשבצת המסומנת בסימן שאלה, עליו לקחת קלף מהערימה, בה ישנן שאלות מתמטיקה לפי הנושא שאותו אני רוצה לתרגל: משוואות, שאלות מילוליות, שאלות הקשורות לזוויות ועוד. התלמידים מקבלים אנרגיה אחרת ואוהבים את הגיוון והאתגר.
8. רעיון למשחק 2
שיעור פעם במספר שבועות, המוקדש למשחקים. מפזרים על השולחנות משחקים, כמו משחקי קוביה, קלפי מלחמה – המונגשים בנושאים מתמטיים. התלמידים משחקים וגם לומדים בלי לשים לב.
9. חוויה
הקהילה הזכירה לי שחשוב ללמד מתמטיקה בדרך חווייתית ויצירתית. למדתי לגוון את ההוראה ולא רק באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בלמידה משמעותית נוספת.
10. ההצלחה שלהם בידינו
בקהילה למדתי את "אפקט הפיגמליון" (נבואה שמגשימה את עצמה), שמזכיר את תפקידו החשוב של המורה בכיתה כמנהיג מעצב ומראה כי ליחסו של המורה אל תלמידיו ולאמונה שלו בהם, יש השפעה רבה על הלמידה, המוטיבציה והדימוי העצמי שלהם. אם המורה יטפח יחס עקבי לתלמידיו ויראה שהוא מאמין בהם וביכולותיהם הלימודיות, יחד עם הצבת דרישות גבוהות, הרי שהתנהגותו זו כלפיהם תחזק את האמונה שלהם בעצמם ותוביל אותם להצלחה. כמורים למתמטיקה יש בידינו את כל הפרמטרים להנעת התלמידים להצלחה ולחיזוק הדימוי העצמי שלהם.
- תודה לשרית בכר ולירון נינו סתר, חברות הקהילה, על עזרתן בכתיבת הכתבה.
