קסם האהבה בקהילה

קסם האהבה בקהילה / פבי שליט רייטמן

ב-14 לפברואר צוין בעולם ולנטיינ'ס דיי (Valentine's Day) – חג האהבה במסורת הנוצרית, שבו זוגות אוהבים נוהגים להעביר ביניהם מסרי אהבה בדמות מכתבים, פרחים ושוקולד. "אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?" שאל חיים נחמן ביאליק בשירו "הכניסיני תחת כנפך". בעיניי, ציטוט זה מתוך ספרו של אריך פרום אמנות האהבה נותן לכך תשובה ראויה, ומציג את הדילמה המורכבת של האהבה: "הפרדוקס הגדול של האהבה הוא ששתי נשמות נעשות לאחת ובכל זאת נותרות שתיים".

אז איך בזוגיות או בקהילה שומרים מצד אחד על הנשמה כגורם העומד בפני עצמו ומקיים אדם שלם, ומצד אחר קושרים בין הנשמות של חברי הקהילה כך שירגישו חיבור ושותפות גורל?
זו שאלה שאני ושותפי להנחיית קהילה שואלים את עצמנו הרבה בתקופה האחרונה. אנחנו מנחים קהילה בת עשרה משתתפים שאין ביניהם היכרות קודמת, ומטרת הקהילה היא לייצר חברויות חדשות. אנחנו מתמודדים עם השאלה איך לגרום לכל משתתף להיפתח, לשתף מעמקי ליבו ולהיות הוא עצמו בצורה כנה ומלאה, ובה בעת להכיל את האחר – שנמצא בעמדה זהה לו ומתקשה לפתוח צוהר לליבו – ולהיות רגיש כלפיו. קושי כזה עלול להביא לכך שהקהילה תורכב מהרבה פרטים יחידים, שאינם חשים שהם באמת חלק ממשהו גדול יותר.

זהו תהליך מרתק שאנחנו, כמנחי הקהילה, עוברים. מבחינתנו היינו רוצים להיות כמנצחים על תזמורת שבה כל משתתף מנגן את נשמתו על כלי, וביחד התזמורת יוצרת סימפוניה הרמונית ונעימה. אך לאחר כארבעה חודשים של הנחיית הקהילה הבנו כי אנחנו דומים יותר למורה פרטי של כל נגן ומשתתף בקהילה שלנו, וכי המטרה שלנו היא לחדד את היכולות, הכוונות והאיכות של כל משתתף בנפרד. כמובן, המטרה הסופית היא ניצוח על תזמורת אחת גדולה, שמשתפת פעולה ומנגנת יחד בצורה חלקה. אך ראינו שהקהילה לא "מתאהבת במבט ראשון", ואנחנו לא יכולים לצפות שכבר במפגשים הראשונים הנגינה תהיה מושלמת ברגע שנניף את שרביט הניצוח. זו הסיבה שלקחנו "צעד אחורה" וחזרנו לבסיס: לבדוק עם כל אחד מחברי הקהילה מהי הסיבה שהצטרף לקהילה, ואיך אנחנו יכולים לאפשר לו להיות נוכח בקהילה באמצעות כלים פשוטים.

Photo by Manuel Nägeli on Unsplash

כלי אחד הוא יצירת פינה קבועה של הצגה אישית במפגשים, שבה כל משתתף חושף חלק מחייו ומהדילמות המלוות אותו בחיים. פינה נוספת היא חלוקה לקבוצות קטנות יותר, שבהן המשתתפים מונחים לקיים שיח שיתופי בנושא משתנה המשותף לכולם. לאחר מפגשים אחדים שהטמענו בהם את השינוי, אנחנו מרגישים שלבבות המשתתפים נפתחים לאט לאט, ושומעים את הייחוד של כל אחד ואחד מחברי הקהילה. אנו מקווים כי במפגשים הבאים נצליח לשלב בין הקולות המגוונים לכדי יצירה אחת, מתוזמרת היטב.