המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם לצד, ולעיתים כאלטרנטיבה, להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה וכי תפיסת העולם העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (Professional Development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (Professional Learning).
אחת מההגדרות לקמ"ל גורסת כי "קהילה מקצועית לומדת מתרחשת כאשר קבוצת מורים מתכנסת באופן סדיר ובמקום קבוע כדי לחקור בקביעות את הפרקטיקות המקצועיות של משתתפיה בצורה שיתופית, רפלקסיבית ומוכוונת למידה" (Stoll et al., 2006).
התפיסה המנחה את קהילות הלמידה מעוגנות בשתי הנחות עיקריות:
1. הידע המקצועי נמצא בחוויות היום-יומיות של המורים, ולכן ניתן להבינו בצורה הטובה ביותר, באמצעות רפלקציה ביקורתית משותפת, עם אלה החולקים את אותה חוויה (Buysse, Sparkman, & Wesley, 2003). הנחה זו עומדת בניגוד לתפיסה הקיימת במערכת החינוך, לפיה התוכן והידע מועברים מלמעלה למטה (גישת Top-Down). בקמ"ל הידע נע בכיוון ההפוך, מלמטה (מהשטח) למעלה (גישת Bottom-Up).
2. מעורבות פעילה של מורים בקהילות למידה מקצועיות תגדיל את הידע המקצועי שלהם, וכפועל יוצא גם את הלמידה של התלמידים. אחת הסיבות לכך היא שבמסגרת קהילה מקצועית לומדת המורים מתמקדים בלמידת התלמידים, ולא מתמקדים רק בתהליכי הוראה (DuFour, DuFour, Eaker, Many, & Mattos, 2016).
קהילה מקצועית לומדת נסמכת על מספר עקרונות מרכזיים:
- יצירת אחריותיות משותפת ללמידת התלמידים: המורים אוספים ומנתחים ראיות הקושרות בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מסיקים מסקנות על פי הממצאים ועורכים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם ואת למידת התלמידים בכיתותיהם.
- ביסוס נורמות, חזון וערכים משותפים: חברי הקהילה חולקים חזון חינוכי, נורמות וערכים משותפים. הפעילות בקהילה מתמקדת בלמידה וחבריה עובדים על הנושאים הקשורים ישירות למעשים אשר משפיעים לחיוב על למידת התלמידים.
- אמון הדדי, כבוד ותמיכה: בין חברי הקהילה שוררים אמון וכבוד, והם תומכים זה בזה.
- שיתוף פעולה בדגש על למידה: המורים עובדים יחד כדי לנתח ולשפר את הלמידה וההוראה. הם מנהלים שיחות וחולקים זה עם זה מה שבאופן מסורתי היה נותר אישי; צופים בשיעורים של עמיתים, נותנים עליהם משוב ודנים בבעיות מקצועיות משותפות.
- מנהיגות תומכת: רכיב הכרחי בכל קהילת מורים לומדת הוא קיומה של מנהיגות חינוכית התומכת בקהילה ובפעילותה. רצוי שהתמיכה בקהילה תגיע מכל רמות ההנהגה – בית-ספרית, מחוזית ומדינית.
- חקירה רפלקטיבית של תאוריה ומעשה: החקירה הרפלקטיבית היא חלק מתהליך החקר של קהילת הלמידה המקצועית את עצמה, וחלק מהתפתחותה המקצועית. המורים מקיימים ביניהם דיאלוג רפלקטיבי מתמיד ובו הם בוחנים בביקורתיות את הפרקטיקה שלהם אל מול היעדים שהציבו לעצמם בהתאם לחזון שגיבשו.
- הערכה עצמית: הקהילה אוספת נתונים באופן מתמשך ומשתמשת בהם לצורך קבלת החלטות – הערכה מעצבת. בקהילות שמטרתן העיקרית היא שיפור של הישגי התלמידים, ההישגים הופכים למדד העיקרי.
קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות
קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות (קמל"ד) הן מודל של קמ"ל אשר פותח וגובש בשנים האחרונות בישראל ואשר מתמקד בתחום דעת/תפקיד מסוים. מטרת הקמל"ד היא לקדם ידע תוכן פדגוגי (PCK) וכישורים בדיסציפלינה ספציפית או בתפקיד מסוים, כדי לתרום להתפתחות המקצועית של המורים ובכך לקדם את למידת התלמידים. הדגש בקמל"ד הוא על למידת תוכן, ומטרתה להעלות את רמת הידע והמיומנויות של המורים בתחום התמחותם.
