מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם ביכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים ביעילותה. את המושג "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) או "חוללות עצמית" טבע הפסיכולוג אלברט בנדורה (Albert Bandura) ב-1977.
מדוע חשוב לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה?
בנדורה טוען כי מידת המסוגלות העצמית של האדם תשפיע על הנכונות שלו לבצע משימות. על פי תאוריה זו, ההתנהגות של אדם בנוגע למשימה מסוימת תושפע משני גורמים:
ציפייה למסוגלות: האמונה של האדם בדבר יכולתו לבצע את המשימה.
ציפייה לתוצאה: האמונה בכך שביצוע המשימה יביא לתוצאה המצופה.
אנשים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה מאמינים שהם מסוגלים להתמודד עם קשיים ואתגרים. הם מפתחים עניין עמוק יותר במה שהם עושים, מתאוששים במהירות מכשלונות ומוכנים להתמודד עם אתגרים. לעומתם, אנשים בעלי מסוגלות עצמית נמוכה מאמינים שהם אינם מסוגלים להתמודד עם אתגרים שונים, מתמקדים בכישלונות שלהם, פחות בטוחים בעצמם וביכולות שלהם, מתקשים להתאושש מכישלונות ומקשיים ועוד.
הטבלה שלהלן מסכמת כמה הבדלים בין אנשים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה לבין אנשים בעלי תחושת מסוגלות נמוכה:
האם אפשר להשפיע על תחושת המסוגלות העצמית?
בנדורה משיב לשאלה זו בחיוב.
לתפיסת המסוגלות העצמית יש ארבעה גורמים:
התנסות אישית: הגורם בעל ההשפעה החזקה ביותר הוא התוצאות של התנסויות קודמות. התנסות שהסתיימה בהצלחה מחזקת את תחושת המסוגלות העצמית, ואילו התנסות שהסתיימה בכישלון מחלישה את תחושת המסוגלות.
צפייה באחרים: כאשר אדם רואה אחרים מבצעים בהצלחה מטלה דומה לשלו, מתחזקת תחושת המסוגלות שלו לבצע מטלה כזו בעצמו. זאת בתנאי שהאדם מעריך כי יכולותיו של האחר במשימות מסוג זה דומות לשלו.
שכנוע מילולי: כאשר אנשים שאדם מעריך משכנעים אותו, תומכים בו ומאמינים שיש לו יכולות להתמודד בהצלחה עם ביצוע משימה מסוימת, תעלה תחושת המסוגלות העצמית שלו.
עוררות רגשית: הפרשנות שאדם נותן לעוררות הפיזיולוגית (זיעה, עייפות, כאב…) והרגשית (שמחה, חשש, דיכאון…) שהוא חש בעת ביצוע משימה תחזק או תפחית את תחושת המסוגלות העצמית שלו.
לפוסט זה מצורפים סרטון המרחיב עוד על מסוגלות עצמית, מצגת המסבירה עוד על מסוגלות עצמית, והמאמר "העוגן בסערה: תפקידם המתהווה של קהילות מקצועיות לומדות דיציפלינריות כמקור לתמיכה רגשית-חברתית ולימודית" שכתבו ד"ר טלי ברגלס-שפירא וד"ר יונתן מנדלס.
מסוגלות עצמית בקהילה מקצועית לומדת
מחקרים שונים מצאו כי החברות בקהילה מקצועית לומדת מסייעת למורים לפתח מסוגלות אישית. זאת בן היתר משום שהקהילה פועלת לחיזוק המיומנויות המקצועיות של המורים החברים בה (Prince, 2018). בין היתר, המסוגלות האישית מתפתחת משום שהקהילה עוסקת בשיתוף בפרקטיקות הוראה מוצלחות ותוכן פדגוגי איכותי; מאפשרת דיון רפלקטיבי ומיישמת שיטות לחקר הפרקטיקה כדי לשפר את רמת ההוראה של המורים (Dweck, 2006); בנוסף, הקהילה מאפשרת התנסות אישית בסביבה תומכת וצפייה באחרים (Hord, 1997) ומחזקת את הביטחון בעזרת שכנוע מילולי של קבוצת עמיתים תומכת אשר מגבירה את הנכונות של המורים לנסות שיטות וגישות חדשות.
במחקר שערכנו במו"פ קהילות מקצועיות לומדות ב-2022 (853=N) העידו חברי וחברות הקהילות כי חברותם בקהילה השפיעה במידה רבה על תחושת המסוגלות העצמית שלהם.
עד כמה את/ה חש/ה שהקהילה מסייעת לך לפתח מסוגלות עצמית (ביטחון ביכולתך להתמודד עם האתגרים שעלו)?
