המחקר מגדיר שני מודלים עיקריים ללמידה מקצועית של מורי-מורים ובוחן עד כמה ההקשר התוך-מוסדי תורם ללמידה המקצועית של מורי המורים, ואת ההשפעות של קהילת הלמידה על המוסד.

הדר, ל' וברודי, ד' (2018). למידת מורי מורים בקהילות למידה מקצועיות: משמעות המודל התוך-מוסדי. דפים, 69, 43–66.

 

רקע

מורי מורים, אשר בידיהם נתונה הכשרת המורים בשדה ובמכללות, הם גורם משמעותי בקידום ברמת המורים וההוראה. עם זאת, מחקרים הראו כי לא מתקיימת הכנה מתאימה למקצוע, וגם אין תמיכה וליווי מתאימים לאלו העוסקים בכך. התוצאה היא שמורי מורים לומדים בדרך כלל מתוך הפרקטיקה שלהם ולא באופן מובנה, במסגרת מה שהדר וברודי (2018) מכנים "המסלול האישי". במסגרת זאת הם גם עורכים לרוב מחקר בתחום עיסוקם, והוא מסייע להתפתחותם המקצועית.

לצד המסלול האישי קמו בשנים האחרונות תוכניות למידה למורי מורים, ואפשר לסווגן לשתי פרדיגמות עיקריות: (1) הפרדיגמה הבין-מוסדית, הכוללת מורי מורים מכמה מוסדות הנפגשים יחד כדי ללמוד, בדרך כלל בחסות ארגונים מקצועיים (למשל, מכון מופ"ת); (2) הפרדיגמה התוך-מוסדית, הכוללת תוכניות שיוזמים מוסדות ספציפיים. פרדיגמה זאת מבוססת על התפיסה ולפיה למידה מקצועית מיטבית מתרחשת בהקשר התרבותי של המוסד אשר מורה המורים מלמד בו.

ללמידה התוך-מוסדית יש כמה מודלים, ובהם סמינר או סדנה. המחקר המוצג מתמקד במודל הלמידה בקהילה, הגורס כי למידה מסוג זה היא משמעותית יותר מאשר למידה בגישות מסורתיות. מודל זה מתבסס על תפיסותיו של ויגוצקי,  (Vygotsky, 1978)ולפיהן ההקשר החברתי הוא המקור לתפיסתו הקוגניטיבית של היחיד, ולקשר בין היחיד לסביבתו יש השפעה משמעותית על הבניית הידע.

ההשתתפות בקהילה מציעה ללומד הזדמנויות לשיתוף ברעיונות, לשקילה ולהערכה הדדית של מידע ולשאילת שאלות. האינטראקציה החברתית מאפשרת ללומד למצות את הפוטנציאל ללמידה, ובניית הידע המשותף בקהילה תלויה ביכולתם של החברים בה לתרום לידע. המפגש והאינטראקציה בין החברים מזמנים אפוא את הלמידה, ומציעים את ההקשר המאפשר אותה.

מחקרים שבחנו למידה בקהילה מצאו כי ההשתתפות בה גרמה לחברים בה לבחון שוב את תוכניות הלימודים וההוראה; כי המורים שלמדו כך גילו נכונות רבה יותר ליטול סיכונים ולהתנסות בשיטות הוראה חדשות; כי החברים בקהילה התנסו במחקר קבוצתי ועצמאי; וכי הם הבינו טוב יותר את חשיבותה של העבודה השיתופית להתפתחותם האישית והמקצועית.

מטרת המחקר

מטרת המחקר היא לבחון את יחסי הגומלין בין קהילת למידה מקצועית של מורי מורים לבין ההקשר התוך-מוסדי של למידה זו. המחקר בוחן עד כמה ההקשר התוך-מוסדי תורם ללמידה המקצועית של מורי המורים, ואת ההשפעות של קהילת הלמידה על המוסד.

 

מתודולוגיה

המחקר בחן שבע קהילות למידה שפעלו במכללה להכשרת מורים בישראל. הקהילות נפגשו אחת לחודש במשך עשרה חודשים, והשתתפו בהן 49 מרצים מתחומי דעת שונים, חלקם יותר משנה אחת.

שיטת המחקר הייתה איכותנית, והמידע נאסף בארבע דרכים: (1) ראיונות מובנים למחצה – בתחילת השנה, באמצעה ובסופה – במשך שבע שנות פעילותן של הקהילות; (2). הקלטות של המפגשים, שתומללו ונחקרו; (3) רפלקציה כתובה של המשתתפים; (4) תיעוד היישום מצד המשתתפים. הנתונים נותחו בגישה של "תאוריה מעוגנת בשדה".

 

ממצאים

  1. ההשתתפות בקהילות הלמידה השונות חיזקה את הביטחון העצמי של המשתתפים, הגבירה את החוסן המקצועי שלהם ושיפרה את יכולתם להתנסות בשילוב של פדגוגיה חדשנית.
  2. ההשתתפות בקהילות הלמידה השונות הגבירה את תחושת השייכות של מורי המורים למכללה, והביאה לירידה בתחושת הבדידות המקצועית, האופיינית למורי מורים.
  3. ההשתתפות בקהילות הלמידה השונות תרמה להבנת תהליך הלמידה הכולל של הסטודנטים במכללה, ואפשרה למשתתפים להבין את הקשרים השונים בין הקורסים הנלמדים. הבנה זו התעצמה בזכות המבנה הבין-תחומי של הקהילה, ואימוץ של שיטות פדגוגיות דומות בקורסים השונים.
  4. מורי המורים שהשתתפו בקהילה פיתחו עם הזמן הבנה של האחריות הקולקטיבית שלהם לתהליך הלמידה של הסטודנטים: התפיסה כי כל אחד מחברי הקהילה אחראי לקידום הלמידה של הסטודנטים, וכי כולם חולקים מטרה משותפת.
  5. עם השנים גבר הביקוש להשתתפות בקהילות השונות.

לקריאה נוספת

320
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

קרא גם:

תפריט