קהילת מובילי/ות אומנות

קהילת אמנות היא קהילה ארצית בשיתוף אגף א' בפיקוח על האומנויות במשרד החינוך, המאגדת כארבעים מובילות קהילה מחמשת תחומי האומנויות הנלמדים במערכת החינוך.

הציגו את הקהילה שלכם (שם, תחום דעת, אזור פעילות, מספר משתתפים)

אנו קהילה ארצית בשיתוף אגף א' בפיקוח על האומנויות במשרד החינוך, המאגדת כארבעים מובילות קהילה מחמשת תחומי האומנויות הנלמדים במערכת החינוך: אומנות חזותית, מחול, תיאטרון, מוזיקה וקולנוע-צילום-תקשורת ומדיה.

• מנהלת פרויקט הקהילות מטעם מכללת ספיר, היחידה להשתלמויות עובדי הוראה – ליאת כרמלי.
• צוות ההובלה וההנחיה של התוכנית – מתי וייס, אבשלום סולימן, ליאור שור (בתש"ף).
• ניהול אדמיניסטרטיבי של הפרויקט – ספיר אפרים.
• קישור לאגף א' בפיקוח על האומנויות, משרד החינוך – טלי מן.
• ראשת אגף א' פיקוח ארצי על האומנויות – מיקי בנאי.
• שיתוף פעולה עם חמשת המפמ"רים לאומנויות: אפי וישניצקי (תיאטרון), בצלאל קופרווסר (מוזיקה), ד"ר סיגל ברקאי (אומנות חזותית, מסלול עיוני), הילה קובריגרו פנחסי (מחול) וד"ר איבנה רטנר (קולנוע, תקשורת ומדיה).

מה מייחד אתכם?

אנו קהילה ראשונה ויחידה בתחום הוראת האומנויות, ותחומי התוכן שאנו עוסקים בהם הם מולטי-דיסציפלינריים. מתוך הקשר עם המפקחת הראשית על האומנויות, חלק מפעילותה של קהילת המובילות מוקדש למציאת המשותף בהוראת תחומי דעת שונים, שביום-יום מתנהלים ללא קשר מובנה ביניהם (תלמידה הלומדת אומנות חזותית על פי רוב לא תלמד קולנוע, אלא אם מורה ספציפי.ת ישלבו צפייה בסרט כחלק ממהלך ההוראה).

הקהילה התחילה לפעול לפני שנתיים. לצד הכשרת המנחות אנו גם מלווים אותן בפועל בהקמה ובהנחיה של קהילות השטח, למן השנה הראשונה. כלומר כרגע קהילת המובילות "מחוברת" ל-18 קהילות שטח הפועלות ברחבי הארץ. חלק ניכר מהפרויקט מושקע בליווי זוגי/פרטני של מנחות קהילות-שטח, הן במסגרת מפגשי המליאה הן מחוץ להם.

שתפו באירוע משמעותי שאירע במפגשים שלכם השנה

בית מדרש ונקודת מפגש בין מפמ"רים למובילות קהילות השטח: בתכנון השנה שחלפה תזמנו שלושה מפגשי מליאה פיזיים של כלל חברות הקהילה בהשתתפות חמשת המפמ"רים. קראנו למפגשים אלה "בתי מדרש", ותכננו לקיים שלושה לאורך השנה. מטרת בתי המדרש הייתה כפולה: לענות על הצורך שעלה מחברות הקהילה להקדיש זמן לחשיבה ולעבודה על תחומי הדעת הנפרדים, ועל הצורך שזיהינו כמובילי הקהילה לחיזוק הקשר בין הפיקוח לבין מורות בשטח (המיוצגות על ידי חברות קהילת המובילות) ולבין פעולת הקהילות.

מתוך שלושת המפגשים המתוכננים הספקנו לקיים אחד כמתוכנן. השני התקיים בצורה מוגבלת בזמן סגר הקורונה הראשון בפורמט של מליאת ZOOM, והשלישי שינה צורה והפך לציר המרכזי של כנס סיום השנה. בכנס זה הזמנו את המפמ"רים לתפוס במידה רבה את הבמה המרכזית. הזמנו כל אחד מהם לעצב איתנו יחד משבצת זמן של שעתיים כמעט. בחלקה הראשון כל אחת.ד מהם.ן הציג אומן/אומנית אורחים שהרצו על עבודתם בהקשר של פעולה אומנותית ופעולה פדגוגית, ובחלקה השני ניהל כל מפמ"ר דיון/שיחה פתוחה עם המורות. הכנס נערך בהשתתפות כ-300 מורות מרחבי הארץ, כך שמשבצת המפמ"ר, שהייתה חלק הארי של הכנס, סיפקה נקודת מפגש נוספת בינם לבין השטח. אף שתוכנית בתי המדרש לא יצאה לפועל במלואה כמתוכנן, אנחנו מרגישים שמילאה את תפקידה, בעיקר בכך שנתנה לנו, מובילי הפרויקט, כיוון נכון בכל הקשור בתפקיד נוסף של הפרויקט – יצירת פלטפורמות תקשורת והשפעה הדדית בין הפיקוח לבין מורים ומורות בשטח.

התובנות הללו הובילו אותנו לצעד נוסף שיזמנו בתחילת חודש יוני והוכיח את עצמו כמשמעותי: מליאת ZOOM בהשתתפות המפמ"רים, המפקחת הראשית על האומנויות וד"ר צבי אריכא, מפמ"ר פיזיקה. מטרתנו הייתה להתקדם צעד נוסף ביחסים עם הפיקוח, ולהעמיק את הבנתם של המפמ"רים בנוגע לפרויקט, לחשיבותו, למה שהוא משיג בפועל ולמקומם בתוכו, הן כמכתיבי סדר יום דיסציפלינרי מקצועי, הן ככתובת המקצועית לשאלות ולצרכים העולים מן השטח דרך הקהילות.

אנחנו סבורים שהמהלך הזה עזר לנו "להפיל עוד כמה אסימונים" בקרב המפמ"רים, לעזור להם להבין כיצד קהילות הלמידה יכולות לסייע להם להטמיע מהלכים, וגם להבין במה הם נדרשים לתמוך בפרויקט מצידם. אנחנו רואים את השפעות השיחה ההיא עכשיו, כשאנחנו פונים אליהם כבכל שנה לעזרה בפרסום הפרויקט, בפתרון בעיות שהמנחות בשטח מתמודדות איתן, במעורבות גדולה יותר של חלקם בתכנים העולים בקהילות, ועוד.

מתודה/כלי שעשיתם בהם שימוש מוצלח השנה

שני כלים מרכזיים שאנחנו עושים בהם שימוש בקהילת המובילים ומטמיעים בקהילות השטח:

1. שיתוף בהצלחות במודל קדום (Feed Forward) של פרופ' אבי קלוגר: שיתוף בהצלחות תורם ליצירת תשתית בסיסית של העצמה ושיח משתף בכל קהילה. על פי המודל שאנחנו מתרגלים, על המשתתפ/ת להתכונן להצגת מקרה של הצלחה – החל בשיעור מוצלח וכלה במהלך פדגוגי שיזם "מחוץ לקופסה" (פסטיבל אומנויות, תערוכה, שיתוף פעולה עם בית ספר שכן או אפילו מהלך "פוליטי" אל מול ועד ההורים, המנהל וכדומה).
   בשלב הראשון המשתתפ.ת מציג.ה את המקרה בתורה מתומצתת ובגיבוי של תיעוד חזותי כלשהו. בשלב השני המציג/ה עונה על סדרה של שאלות מהמליאה, המונחות על פי שלבים שונים. מטרת הניתוח היא להמשיג ולמסגר בצורה ברורה מה היו הגורמים שאפשרו את הצלחת המהלך: מה בתכנון ובהכנות היה נכון, מה היו הגורמים החיצוניים שסייעו להצלחה ומה עשה.תה המספר/ת כדי לקשור את כל הרכיבים הללו יחד. במילים אחרות, לזקק את הדנ"א של ההצלחה. בדרך דיאלוגית זו אנו מכוונים ליצירה של למידה דו- כיוונית בקהילה. כלומר, גם המציג/ה לומדת משהו חדש וגם הקבוצה מנתחת ולומדת מבנה עקרוני של מהלך מוצלח, על כל רכיביו.
2. ניתוח דילמות על פי מודל היוועצות ומודל "קפה ידע": שיתוף בדילמה / קפה ידע במודל היוועצות קבוצתית, מתוך הסיפור האישי, הנרטיבי. בקהילות שיישמו מההתחלה שיתוף בהצלחות נראה היה שנוצרת תשתית טובה לשיתוף בלבטים, בכישלונות ובדילמות. אנחנו שואפים שהשיתוף בדילמה ייעשה על פי מודל סדור בן חמישה שלבים: (1) תיאור; (2) הבעת הזדהות / שיתוף של חברי.ות מליאה במקרים דומים; (3) שאלת שאילות לשם הבהרה וחידוד; (4) הצעה לפתרונות; (5) רפלקציה של המציג.ה בצורת "מה אני בוחרת לקחת איתי וליישם". במפגש המליאה הבא, אחרי היישום, מתבצע תהליך רפלקטיבי נוסף.

מסר לקהילות מקצועיות לומדות אחרות

שלושה מסרים עיקריים:

1. העקרונות הבסיסיים של פעולת הקהילה הם פשוטים ונכונים: תמיכה, שיתוף בידע, למידה משותפת ויצירת חידושים. מומלץ לחזור אליהם ולשמר אותם גם, ובמיוחד, כשהפרויקט בכללותו משתנה ומתקדם. הכוונה כאן היא לעקרונות דוגמת "הקהילה היא קהילת מורים מקצועית הלומדת וחוקרת את הדיסציפלינה שלה על מנת לשפר למידת תלמידים והוראת מורים"; "פעולת הקהילה מבוססת על מאגר של ידע מעשי ותאורטי הקיים בקרב משתתפיה". השמירה על העקרונות הבסיסיים הללו היא, לכאורה, מובנת מאליה, אלא שככל שהקהילה מתפתחת ומבקשת לחדש ולהביא לחברותיה ידע תאורטי ופרקטי חדש, הדגש על חידוש עלול להטות את המשקל לכיוון זה. תיקון כיוון מדי פעם, בבחינת "בואו ניזכר מה הבסיס לפעולה שלנו", הכרחי דווקא למהלכים של הרחבה וחידוש.
2. המודל שאנחנו מנסים להטמיע (הן בקהילת מובילות הקהילה הן בקהילות השטח עצמן) הוא "כיתה-קהילה-כיתה, ולהפך". הכוונה היא שמה שעולה "מן השטח" בכיתה או בבית הספר צריך למצוא ביטוי בקהילה, להיות מנותח שם, לחזור להיות מיושם בשטח, ושוב – לחזור ולהיות מדווח כתוצאות בקהילה. ולהפך: מה שעולה או נוצר בקהילה ייבדק באופן כזה או אחר בכיתה, ויחזור לקהילה בצורת דיווח. הפינג-פונג הזה הוא הבסיס לפעולת הלמידה בקהילה.
3. קהילות למידה צריכות לשאוף לפתח את חבריהם וחברותיהן כמובילים.ות פדגוגיים.ות בקהילות הבית שלהם.ן. אנחנו חושבים על מודל אמ"י: אדמיניסטרטור (המנהל ומאפשר את כלל תהליכי החקר והחשיבה בקהילה); מכוון (את תעבורת הידע והחשיבה בקהילה/כיתה); יוזם (רותם את מה שקורה בכיתה או בקהילה לכיוון מוגדר, לפרויקט או לתוצר כלשהם). אם מודל אמ"י יוטמע וייושם בקהילות מובילי הקהילות, ואם מנחי.ות הקהילות בתורם.ן יישמו את המודל בקהילות השטח, מתבקש לבחון את הרלוונטיות שלו בקהילת הכיתה, וכמודל פדגוגי של מורה המשרטט את קווי המתאר של הלמידה ומניע את תהליכי הלמידה, מכוון ומאפשר אותם, כשהמטרה או יישום-הקצה של הלמידה פתוחים, ונוצרים תוך כדי תהליך משותף עם התלמידים. התוצאה תהיה, באופן תיאורטי, סוג של חידוש.